מודעת ריקול היא מודעה משפטית שתפקידה להתריע בפני קהל הצרכנים במידה ונמכר מוצר פגום או בעל תקלות טכניות כדי לאפשר החזר או החלפה של המוצר וכמובן לחדול את השימוש במוצר בכדי שלא תיגרם סכנת חיים עקב השימוש בו.
אם נדמה לכם שבשנים האחרונות אתם נתקלים יותר ויותר במודעות מסוג זה אינכם טועים.
לפיי נתוני משרד הכלכלה מספר הריקולים בתחום מוצרי הצריכה גדל משנת 2015 בכ 11%, נתונים דומים מדווחים גם על פרסומים נוספים מצד משרד התחבורה בהקשר לקריאות החזר של יבואניות רכב.
נתון נוסף שמשפיע על העלייה במודעות הריקול בישראל תלוי בצמיחת הרשתות החברתיות בארץ, כיום בעידן בו באפשרותו של כל אדם לפרסם ולבקר כל מוצר שהוא בפורומים גדולים הנחשפים לעיתים לעשרות ומאות אלפי צפיות, החברות עצמן מפחדות לפגוע בשמן הטוב, דואגות לעשות בדקי בית ולתת מענה טוב יותר כאשר הן מפיצות מוצר תקול.
מה אומר החוק בישראל לגבי מודעות ריקול ?
ראשית קריאות רבות אינן מחויבות כלל בתחום, ישנם מוצרים רבים שמתפרסמים לגביהם מודעות ריקול אף על פי התקנה החברה אינה מחויבת בכך.
כעיקרון השיטה לקביעת התקן היא ניהול סיכונים, כלומר מהו המוצר, מה הפגם הקיים בו והאם הוא מהווה סכנה ממשית המחייבת את החברה לקרוא להחלפה או החזר של אותו מוצר.
מוצרים המחויבים בתו תקן הם בדרך כלל בעיקר מוצרי חשמל או מוצרים לתינוקות.
מה בכל זאת כן מחייב? מסתבר שאין כללים ברורים, התקנה במשרד הכלכלה קובעת כי ניתן לבצע ריקול בכל מצב בו יש סבירות שקיים חשש מיידי לשלום הציבור מבחינה בריאותית או בטחונית עקב השימוש במוצר.
מי אחראי להודיע לצרכנים?
שלושה משרדי ממשלה נוגעים לסוגיית קריאות הריקול- משרד התחבורה האמון על תחום הרכב, משרד הבריאות האמון על קריאות בתחום המזון והתרופות ומשרד הכלכלה האמון על קריאות של מוצרים הנושאים תווי תקן.
על פי החוק על מודעות הריקול להתפרסם בשני עיתונים יומיים כאשר אחד מהם פונה לדוברי השפה העברית והשני לדוברי השפה הערבית.
הרעיון העומד מאחורי דרישה זו הוא שהציבור הרחב ייחשף למודעה, יתוודע למוצר הפגום ובמקרה הצורך אף לספק פיצוי בעבור הרכישה הפגומה.
