מירב דנינו זילברמן משרד עורכי דין

יישוב סכסוך
חוק יישוב סכסוך נולד למעשה בעקבות ריבוי סכסוכי המשפחה בישראל המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין. סכסוכי גירושין מלווים לא פעם בעצימות גבוהה של רגשות שליליים אחד כלפי השנייה, וגורמים להליכים המשפטיים להימשך מעבר לזמן סביר, ויוצרים נזק עצום לצדדים ולילדים. המחוקק ניסה לצמצם את העומס על בצי המשפט וכן ניסה לעודד את המתדיינים לסיים את הסכסוך מחוץ לכתליי הערכאות השיפוטיות.

לשם כך, המחוקק חוקק את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה- 2014. הקובע כי לפני הגשת תביעה על התובע/ת להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. מטרת החוק לסייע לבני זוג אשר קיבלו החלטה להתגרש, להימנע מהתדיינויות בערכאות ולהגיע להסכמה בענייני הגירושין. עוד הוסיף המחוקק, תקנות לחוק : תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016.

גישור
יש האומרים שרק מי שעבר הליך גירושין מבין מה זה אומר. גירושים הינם הליך קשה ומורכב. תקופה זו מלווה בהתמודדות לא פשוטה עם עצמך, עם הסביבה ואם ישנם ילדים בתמונה הרי שהמצב אף קשה שבעתיים. תקופה זו מאופיינת בבלבול, צער, כעס, הצפה ריגשית, דאגה כלכלית, דאגה לילדים, לזוגיות עתידית ועוד קשת רחבה של דאגות ומחשבות שקצרה היריעה מלפרטן. ואין הדבר משנה אם ההחלטה להתגרש נובעת משני בני הזוג או חד צדדית.
עם זאת, הליך גירושין יכול להתנהל אחרת, אם בני הזוג מתעלים מעל עצמם ומעל עוצמת הרגשות המציפה אותם ומבינים כי הליכים משפטיים רק יעצימו את הקושי, יגרמו לבזבוז עצום של כספים שיופנו לטובת עורכי דין במקום לטובתם, וישכילו לנהל את ההליך באמצעות גישור והימנעות ממלחמה, ל התקופה הזו תראה אחרת לגמרי. התקופה הזו ביעילות יותר, מהר יותר ובוודאי תחסוך מכם הוצאות כספים רבות.

מרוץ סמכויות
לכל סוגייה משפטית יש את הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בה. פרט לדיני המשפחה להם קיימות בישראל שתי ערכאות שיפוטיות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
מצב זה יצר את תופעת מרוץ הסמכויות.
האם ישנה ערכאה מועדפת מבין השתיים? בציבור רווחת הדעה כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ולאישה עדיף להתדיין בבית המשפט. כאשר למעשה, אין באמת עדיפות הקשורה למגדר. נסיבות המקרה הספציפי הן שיכריעו היכן כדאי להתדיין.

כתובה
האם הכתובה היא חלק מטקס הנישואין או שיש לה משמעות משפטית?
טעות רווחת בציבור הינה לייחס לכתובה ובמיוחד לסכום הנכתב בה משמעות טקסית בלבד שנועדה בעיקרה עשיית "רושם" מצד בני הזוג. לעיתים גובה הסכום הנכתב בכתובה מתורגם ע"י בני הזוג באופן כזה שככל שהסכום גבוה יותר כך האהבה חזקה ואמיצה יותר. יוצא אפוא, כי הצורך להרשים את בן/בת הזוג, גורם לכך כי נרשמים בכתובה סכומים של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים ובמיוחד אם מבקשים מהרב המחתן להקריא בחופה בקול רם את גובה הסכום שנכתב.
אז דעו לכם כי בניגוד לדעה הרווחת בציבור, לכתובה יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה הינה שטר חוב! הכתובה הינה מסמך משפטי המעיד על התחייבויותיו של הבעל כלפי אשתו במעמד הנישואין. זכרו כי הכתובה נחתמת בפני שני עדים ונמסרת לאישה! ומקובל כי הכתובה נשארת ברשות האישה ובמשמורתה. מועד יצירת התחייבות הכתובה הוא ברגע הנישואין ומועד פירעונה הוא עם סיום הנישואין במקרה של גירושין או במקרה פטירה.

ידועים בציבור
לא פעם אני נשאלת ע"י לקוחות האם אני נחשב/ת כידוע/ה בציבור?
כמו נושאים אחרים בדיני המשפחה, התשובה לכך אינה חד משמעית, מורכבת ותלוית נסיבות ונתונים ספציפיים של בני הזוג. כמו כן, התשובה לכך נעוצה גם בהשקפת עולמו וערכיו של השופט הדן בתיק.
ראשית, ידועים בציבור הינם זוג שחי יחד והחליט לא להינשא מסיבותיו שלו בין מטעמים אידיאולוגיים / כלכליים / מניעות הלכתית ובין מסיבות אחרות, כאשר אף אחד מבני הזוג אינו נשוי לצד ג'. ( ניתן להכיר בנסיבות נדירות כידועים בציבור גם כאשר אחד הצדדים היה נשוי בנישואין "על הנייר").
יודגש כי כל האמור בפרק זה לעניין ידועים בציבור גבר ואישה, חל גם על זוגות חד מיניים.

התרת נישואין
אימתי נדרשת התרת נישואין?
בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים ולפחות אחד מהם אינו יהודי או הינו "ספק יהודי", ומעוניינים להתגרש במדינת ישראל. מהטעם כי בית הדין הרבני אינו קונה סמכות שיפוטית על מי שאינו יהודי, על בני הזוג להסדיר את פרידתם בהליך "התרת נישואין".
בעבר בקשות להתרת נישואין היו מוגשות לנשיא בית המשפט העליון. כיום חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) (תיקוני חקיקה),התשס"ה-2005, מקנה סמכות שיפוטית בעניינם של זוגות מעורבים לבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר בהתרת נישואין של בני זוג, שלפחות אחד מהם הינו בן דת מוכרת, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור, פונה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.

מזונות ילדים
השאלה הנפוצה ביותר של לקוחות גברים: "כמה מזונות אני אצטרך לשלם לאשתי?" ומנגד, "כמה מזונות אקבל?".
פרק זה מדבר על מזונות עבור הילדים ולא עבור מזונות אישה שלכך ייחדתי פרק בנפרד.
על מנת לעשות קצת סדר בדברים אביא את הפסיקות העדכניות ביותר ואת התשובה שלי ללקוחות:
מאז הפסיקה המהפכנית של בית המשפט העליון המכונה בע"מ 919/15, חלו תמורות ושינויים מרחיקי לכת בנושא מזונות הילדים ככל שמדובר במזונות ילדים מעל גיל שש.
מה למעשה קובעת הפסיקה?
ככל שהכנסות הצדדים דומות (לא חייבות להיות זהות) והצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הילדים, והמדובר בילדים מעל גיל שש, הרי שכל אחד מההורים יישא במזונות הילדים בזמני השהות שלו.
על מנת לקבוע את מזונות הילדים, בית המשפט ייבחן את יכולות ההשתכרות של שני הצדדים מכל מקורות ההכנסה שלהם (מעבודה וכן מהכנסה פאסיבית)

הפחתה / הגדלה של מזונות
הכלל אומר כי סכום מזונות הילדים לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש ולדון בו עניינית, בהתקיים נסיבות מסוימות. ברי כי נטל ההוכחה להפחתה / הגדלה של מזונות מוטל על כתפי התובע/ת.
בית משפט ייעתר לבקשה להפחתת/הגדלת מזונות רק אם אירע שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של עניין, מיום שניתן פס"ד למזונות או מזונות שנקבעו בהסכם ועד למעד הגשת התביעה להפחתה/הגדלה של מזונות. לא כל שינוי מהווה בסיס להפחתת / הגדלת מזונות והפסיקה מייחסת פרשנות מצמצמת ודווקנית למונח "שינוי נסיבות מהותי". אולם, ככל וקיים שינוי נסיבות מהותי – והתביעה מוגשת בתום לב ובניקיון כפיים ותוך שקיפות גילוי מלוא העובדות – סיכויי העתירה להתקבל גדלים.

מזונות אישה
מקור הזכות למזונות אישה הינה בדין העברי כאשר הכלל המנחה הוא: "עולה עימו ואינה יורדת". באופן תאורטי, האישה זכאית למזונותיה ע"פ רמת החיים אליה הורגלה בחיי הנישואין. הזכות למזונות אישה היא עד למועד פקיעת הנישואין, קרי קבלת גט.
תביעה למזונות אישה ניתן להגיש בשתי הערכאות, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. אך אם הבעל הגיש ראשון תביעת גירושין כרוכה לבית הדין אזי סוגיית מזונות האישה תידון שם.

מזונות משקמים
אישה זכאית למזונותיה עד למועד מתן הגט. מהטעם כי מזונות אישה מקורם בדין תורה, לכאורה, אישה שנישאה בנישואין אזרחיים לא זכאית למזונותיה! בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי גם אישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים זכאית למזונות אישה מתוקף דיני החוזים ולא מתוקף הדין העברי.
מה דינה של ידועה בציבור?
ידועה בציבור לא נישאה כדת משה וישראל ולא בנישואים אזרחיים, לכאורה גם היא אינה זכאית למזונותיה. אולם, במקרה בו אישה ידועה בציבור הייתה תלויה כלכלית בבן זוגה, הרי שבשעת פרידתם, ייתכן וייפסקו לזכותה מזונות משקמים. כשמם כן הם, מזונות לזמן מוגבל שנועדו לכלכל את האישה עד שתתייצב כלכלית.

פירוק שיתוף
לכל אחד מהבעלים (שותפים) במקרקעין יש זכות לבקש פירוק שיתוף של הנכס, בין אם הנכס בבעלות בני זוג בהליך גירושין ובין אם בין יורשים שירשו נכס יחד ונהיו בעליו ובין אם שותפים עיסקיים. הזכות מוקנית מכח סעיף 37 לחוק המקרקעין: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".
כאשר שותף מסויים מבקש לא להיות שותף יותר, למכור את הנכס. אזי כמה אופציות עומדות בפניו:
למכור את חלקו לשאר השותפים.
למכור את חלקו לקונה חיצוני.
למכור את הנכס בהסכמת כל השותפים.

איזון משאבים

תביעה לפס"ד הצהרתי

שיתוף ספציפי

חלוקה לא שוויונית של הרכוש

נכסי קריירה ומוניטין

חלוקת זמני שהות

העתקת מקום מגורים

ניכור הורי

הגירה

הסכם ממון

הסכם חיים משותפים

הסכם שלום בית ולחלופין גירושין

הסכם גירושין

הסכם בין יורשים/הסכם חלוקת עיזבון

צוואה

צוואה הדדית

התנגדות לצוואה/ירושה

הסתלקות מעיזבון

צו קיום צוואה/ירושה

אבהות/ כשרות יוחסין

צו הורות פסיקתי

תביעה לאפוטרופסות

ייפוי כח מתמשך

מסמך הבעת רצון