דרור פימה משרד עורכי דין

מקרקעין
מכירה ורכישה של דירה חדשה
תחום המקרקעין הוא תחום לכאורה מאוד ברור בלי סיבוכים מיוחדים. אך האמת היא שמי שמתעסק בתחום הזה יודע ומבין עד כמה עשויים העניינים להסתבך. ולהיות מורכבים .
בכל מה שקשור לעסקאות נדל"ן יש הרבה מאוד סעיפים ותתי סעיפים ותתי תתי סעיפים וזה לא נגמר באמת פה. יש עניינים רבים המחייבים בדיקה וליבון ואם עורך הדין לא יהיה איש מקצוע בעל ניסיון והבנה מעמיקה בחוק תכנון ובנייה מחד והבנה וניסיון בכל הקשור למיסוי העסקה עו"ד מומחה לתחום, הוא עשוי לפספס נקודות חשובות שעשויות לערער את כל העסקה. הבעיה היא שבמקרים מורכבים שלא טופלו כהלכה התסבוכת מתגלה רק לאחר שהחוזה נחתם ואין יותר אפשרות לערער אחריה. או אז, בעיה בנכס או בעיה במכירה עשויים לגרור הפסדים כספיים גבוהים מאוד עבור הקונה. מאחר שזה עשוי להיות מורכב ומסובך, חובה לבחור בעורך דין מומחה שייטיב לייצג את הלקוח בצורה הכי מקצועית מבלי שיפספס אף פרט .
ישנם עסקאות שונות במקרקעין אשר לכולן מחנה משותף אחד והוא הצורך באיש מקצוע מנוסה ומקצועי שיכול לפתור כל בעיה מבעוד מועד ויתרה מכך יודע לנווט את הצדדים לדרך המלך כך שלא יתגלו תקלות במהלך העסקה ולא אחרי חתימת ההסכם.
העסקה הנפוצה והפשוטה ביותר בתחום הנדלן היא מכירה ורכישה של דירה , דירה חדשה מקבלן או דירת יד שנייה.

מכירת דירה
מכירת דירה היא עסקת מקרקעין מורכבת המחייבת ליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין למכירת דירה מהשלבים הראשונים ביותר. ליווי אשר מביט על התמונה כמכלול ומספק פתרונות לכל השיקולים העומדים על הפרק. עו"ד דרור פימה הינו בעל ניסיון בתחום המקרקעין מעל ל30 שנים שמאחוריו למעלה מ-20 שנות ניסיון בליווי עסקאות מכר מקרקעין. אשר מניסיונו רב השנים הוא יכול לסייע הן בשלבים הראשונים של המו"מ עם הקונה הפוטנציאלי לרבות עניין ההתמודדות עם משכנתה (נוכחית ועתידית), הוצאת נסח טאבו, מס שבח, מס רכישה, היטל השבחה, חריגות בנייה, הצהרה ודיווח למיסוי מקרקעין, אישורי רשות מקומית ועוד.
חשיבות תפקידו של עורך דין למכירת דירה המטפל בעסקאות מכירת דירות מלווה את המוכר בכל התהליך מתחילתו ועד סופו, תוך שהוא מבטיח את התשואה המרבית מהמכירה, תשלום מיסים מינימלי, ניסוח ובניית החוזים הדרושים.
מכירת נכס נדל"ן היא עסקה מורכבת המחייבת שלבים רבים, המלווים בהמון בירוקרטיה וסעיפים שונים בחוק המחייבים את המוכר בדרכים שונות.
בשלב הראשון, עורך הדין מייעץ למוכרי הנכס בעניין המיסוי הקבוע בחוק, הערכת שווי הנכס, משכנתאות אם יש וכמובן גם בעסקאות מסחריות שהן לרוב מורכבות יותר ברמה המשפטית. בנוסף, עורך הדין ינהל את המשא ומתן אל מול הקונים הפוטנציאליים ולאחר לחיצות ידיים ינסח כהלכה את זיכרון הדברים וכמובן את חוזה המכירה תוך שמירה על מימוש כלל זכויות המוכר בפועל.
היבט נוסף וחשוב לא פחות הינו נושא מיסוי העסקה גם כאן חשיבות רבה לעו"ד בעל ניסיון והבנה מעמיקה בתחום , הגם שלכאורה המדובר בשני ערוצים בלבד היטל השבחה ומס שבח .

היטל השבחה:
הוא חיוב שחל על מי שקיבל היתר להרחבת הנכס עובר לביצוע עסקת המכר. כיוון שהרחבת הנכס מוסיפה ערך לנכס, המוכר חייב לשלם את ההיטל בעבור הערך שנוסף. בין שמדובר בבית צמוד קרקע ובין שמדובר בדירה בבניין רב-קומות עם זכות בנייה על הגג, הבעלים יחויב בשיעור הגבוה יותר של היטל השבחה שהוא חמישים אחוזים מעלות ההשבחה. חשוב לציין שאפשר לערער על השומה שנשלחה למוכר, וייתכן מאוד שהערעור יתקבל. במקרה זה המוכר יחויב בהיטל השבחה בשיעור נמוך. עו"ד דרור פימה אשר מתמחה במקרקעין יבדוק עבורכם את נכונות היטל ההשבחה ובמקרה הצורך אף יגיש עליו ערעור

מס שבח:
הוא מס על מכירת דירה. הוא חל על מכירת נכס מקרקעין. חישוב שיעור המס תלוי בכמה גורמים : בכסף שקיבל המוכר בעבור הנכס, במחיר הקנייה של הנכס, בהשבחה שנעשתה במהלך השנים בנכס ובפחת שחל בו.
שיעור מס שבח הוא 25 אחוזים מהרווח, ומדובר בהוצאה גובהה מאוד. עם זאת, לא תמיד צריך לשלם מס שבח בתהליך המכירה. אם המוכר עתיד להפסיד כסף במכירה, הוא לא יידרש לשלם מס שבח כיוון שאין לו רווחים. כמו כן, אפשר לקבל פטור מתשלום מס שבח בתנאים מסוימים. גם במקרה זה כשתפנו לעו"ד דרור פימה הוא יכוון אתכם לאחר בדיקה מהם תנאי הפטור ממס שבח אשר חלים עליכם.

עסקאות נדל"ן עם עו"ד דרור פימה תהיינה מוצלחות יותר מכיוון שעו"ד דרור פימה ילווה את העסקה מתחילתה ועד סופה ויוודא כי ההסכם מאוד מדויק ולא חסר בו אף פרט קטן. כך תוכלו להיות רגועים לחלוטין בכל הנוגע לאופן ביצוע העסקה ויהיה מדובר במשהו שיהיה בעל ערך רב עבורכם. לפיכך תרצו לקחת את העניין הזה ברצינות ולשים לב כי אתם פונים אל עורך דין שבאמת ניתן לסמוך על ניסיונו עתיר השנים והיכולת המקצועית שלו.

רכישת דירה:
מדי שנה נרכשות בישראל למעלה מ-100,000 דירות למגורים. מחציתן דירות מגורים ראשונות, כ-40% נקנות על ידי משפרי דיור והיתר דירות להשקעה. תהה המטרה אשר תהה, רכישת דירה היא עסקת נדל”ן אשר הצלחתה טמונה בליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין בעל ניסיון ידע ומיומנות לרכישת דירה.
עו"ד דרור פימה בעל ניסיון של מעל ל 20 שנים בתחום המקרקעין בעל התמחות וניסיון בדיני מקרקעין ונדל”ן. עו"ד דרור פימה מלווה לקוחותיו בעסקאות לרכישת דירה יד שנייה ולרכישת דירה מקבלן. במסגרת התקשרותכם עם משרדי אני והצוות שלי נוביל אתכם לדירתכם החדשה תוך ביצוע בדיקות מקדימות, ניתוח שיקולי מיסוי, ניהול מו”מ להסכם מכר, שימת דגש על ביטחונות ערבויות, ייעוץ בנושאי לוח תשלומים ומשכנתה, וליווי צמוד עד לחתימה על החוזה וקבלת מפתח.

התחדשות עירונית
פינוי-בינוי – הריסת בניין והקמת בניין חדש – תמ"א 2\38

פרויקטים של התחדשות עירונית הינם מורכבים משפטית, מסובכים בירוקרטית ודורשים ידע נרחב בהיבטים שונים כגון מיסוי, ערבויות בנקאיות, דיני תכנון ובנייה ועוד. מעבר לכך, בכל פרויקט מעורבים בעלי אינטרסים רבים, ביניהם היזם והדיירים, כאשר גם בין הדיירים להם כביכול מטרה משותפת עלולות לצוץ אי הסכמות עליהן יש לגשר. בעוד מטרת היזם היא למקסם רווחים, תפקידו של עורך דין המתמחה בהתחדשות עירונית היא להגן על האינטרסים של לקוחותיו, לדאוג למיצוי הזכויות שלהם ולנסח הסכם ערבויות וביטחונות שיטיב עמם. בשל כך, תפקידו של העורך דין מתחיל עוד בשלב בחירת היזם ונמשך עד לרישום הבית ובמשך כל תקופת הבדק.

בנוסף, תפקידו של עורך דין להתחדשות עירונית הוא לדאוג לאישורים שונים, לבדוק כי אין חריגה מההסכם שנחתם, לוודא כי העבודה מתבצעת על פי הזמנים שנקבעו, להסביר לדיירים את ההיבטים המשפטיים השונים של התהליך וגם להיות אוזן קשבת. מדובר בתהליך בו עלולות להופיע בעיות אל מול היזם או אפילו מול דייר סרבן ולכן חשוב שעורך הדין יהיה מקצועי ובעל פתרונות יצירתיים.

כ-5,000 דירות נבנות בשנה על ידי קבוצות רכישה (10% משוק הנדל"ן למגורים), וידוע כי הצלחתו של פרויקט מסוג זה טמונה בליווי משפטי. אמיר שטיינהרץ ושות' הינו משרד עורכי דין ונוטריון המציג ניסיון של יותר מ-15 שנה בענף הנדל”ן והמקרקעין. המשרד מלווה אין ספור קבוצות רכישה בפריסה ארצית רחבה תוך חתירה למקסם את תמורת הדיירים ולהבטיח את ביטחונם וביטחון השקעתם. משרדנו מייצג התארגנויות של קבוצות רכישה ומסייע בהצטרפות לקבוצות רכישה. הליווי כולל את שלבי הגיבוש וההקמה של קבוצת הרכישה (עד לעריכת הסכם שיתוף), רכישת הקרקע, מיסוי, מימון, היבטים תכנוניים ומסחריים, התנהלות מול הבנק המלווה, התקשרות עם קבלנים ויועצים, ליווי עד מסירה ורישום הבית המשותף.

הסדר הפינוי – בינוי בא לתת מענה לצורך חברתי כלכלי לניצול יעיל יותר של אחד המשאבים היקרים והחסרים במדינת ישראל – הקרקע.

פרויקטים של התחדשות עירונית הינם מורכבים משפטית, מסובכים בירוקרטית ודורשים ידע נרחב בהיבטים שונים כגון מיסוי, ערבויות בנקאיות, דיני תכנון ובנייה ועוד.

מבנה העסקה מחייב את פינוי הבתים הישנים , הריסתם , פיצוי לבעלי הדירות בין בדרך של תשלום כספי ובין בדרך של מתן דירה אחרת במבנה החדש שיקום, ומתן האפשרות ליזם למכור את הדירות הנוספות שיבנו בכדי לממן את הפינוי ,ההריסה, הבניה ואת שאר הוצאותיו תוך הותרת רווח מתאים שיתמרץ יזמים ליטול על עצמם משימה כה קשה .

בכל פרויקט מעורבים בעלי אינטרסים רבים, ביניהם כאמור היזם והדיירים, כאשר גם בין הדיירים להם כביכול מטרה משותפת עלולות לצוץ אי הסכמות עליהן יש לגשר. הקושי המרכזי שנוצר הוא בקבלת הסכמתם של כל בעלי הדירות לעסקה המוצעת ובמיוחד את הסכמתם של אותם בודדים שאינם מסכימים להצעה להתפנות ובכך מונעים מהאחרים את מימוש הפרויקט. חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו – 2006 ( להלן: "החוק" ) נשען על איזון בין זכויות הקניין של הפרט לבין זכויותיהם של האחרים להביא למימוש ולהשאת תועלת רבה יותר, כך שהחוק אינו מאפשר לבעלי דירות המעוניינים בעסקת הפינו בינוי לכפות על דייר שאינו מעוניין בכך, אולם סעיף 2 לחוק מטיל על סרבן אחריות בנזיקין בגין אותו סירוב. כאן נכנסת לתמונה חשיבותו של מינוי עו"ד עם ניסיון בפועל של תכנון והקמת פרויקטים של פינוי בינוי לאזן בין האינטרסים של הדיירים אל מול היזם , בעוד שמטרת היזם היא למקסם רווחים, תפקידו של עורך דין המתמחה בהתחדשות עירונית היא להגן על האינטרסים של הדיירים , לדאוג למיצוי הזכויות שלהם ולנסח הסכם ערבויות וביטחונות שיטיב עמם. בשל כך, תפקידו של העורך דין מתחיל עוד בשלב בחירת היזם ונמשך עד לרישום הבית ובמשך כל תקופת הבדק..

בנוסף, תפקידו של עורך דין להתחדשות עירונית הוא לדאוג לאישורים שונים, לבדוק כי אין חריגה מההסכם שנחתם, לוודא כי העבודה מתבצעת על פי הזמנים שנקבעו, להסביר לדיירים את ההיבטים המשפטיים השונים של התהליך וגם להיות אוזן קשבת. מדובר בתהליך בו עלולות להופיע בעיות אל מול היזם או אפילו מול דייר סרבן ולכן חשוב שעורך הדין יהיה מקצועי ובעל פתרונות יצירתיים , עו"ד דרור פימה עסק בפרויקטים רבים של פינוי בינוי בעשור האחרון הן בייצוג יזמים והן בייצוג דיירים כך שחשובה מאוד דמות עוה"ד ניסיונו, והבנתו את התחום. לעו"ד דרור פימה ערך מוסף בתחום .

קבוצת רכישה
מזה למעלה מעשור מצויות קבוצות הרכישה במרכז תשומת-הלב של הפעילים השונים בעולמה של בניה, ושל הציבור בכללותו.
כ-5,000 דירות נבנות בשנה על ידי קבוצות רכישה כאשר הו מהוות 10% משוק הנדל"ן למגורים. מן המפורסמות הן כי הצלחתו של פרויקט מסוג זה טמונה בליווי משפטי מנוסה ואיכותי. עו"ד דרור פימה המציג ניסיון של יותר מ-20 שנה בענף הנדל”ן והמקרקעין. אשר בעברו ליווה קבוצות רכישה בפן הארגוני והיזמי של ההתארגנות , תוך חתירה למקסם את תמורת הדיירים ולהבטיח את ביטחונם וביטחון השקעתם. עו"ד דרור פימה, מייצג התארגנויות של קבוצות רכישה ומסייע בהצטרפות לקבוצות רכישה.
הליווי כולל את שלבי הגיבוש וההקמה של קבוצת הרכישה (עד לעריכת הסכם שיתוף), רכישת הקרקע, מיסוי, מימון, היבטים תכנוניים ומסחריים, התנהלות מול הבנק המלווה, התקשרות עם קבלנים ויועצים, ליווי עד מסירה ורישום הבית המשותף.
חשיבות יתרה למנות עורך דין בעל ניסיון וידע בכל הקשור לקבוצת רכישה מן הטעם כי כאשר קבוצת רכישה מתארגנת ישנם חוזים והסכמים אשר יש לנסח ולחתום עליהם עוד בטרם תחילתו של התהליך הארוך. מטרתם של החוזים הראשוניים היא לעגן את היחסים בין כלל המשתתפים בקבוצה ואף לקבוע את תחומי האחריות של מוביליה ובעלי התפקידים השונים במסגרתה. מלבד עורך הדין שמלווה את הקבוצה כולה, תמיד יש צורך גם לייצוג אישי בתוך הקבוצה (כמו בכל דבר, יש לדאוג תמיד גם לאינטרס האישי ולא רק הקבוצתי) ולפיכך תפקידו של עורך דין המלווה קבוצת רכישה יכול להיות ייעוץ וליווי הקבוצה כולה (כאחת) או ייצוג אחד מחבריה עורך הדין דרור פימה , יסייע וינהל את השלבים השונים והרבים בתהליך, החל מביצוע מחקר על רקע הקבלן המבצע ועד לבדיקת צווים ואזהרות שונות שישנם על הקרקע או הנכסים. כמו כן, כחלק מתפקידו של עורך הדין במסגרת קבוצה רכישה הוא יציג את התמונה המלאה בדבר פרוייקטים של פיתוח עתידיים אשר יבוצעו באזור ע"י הרשויות, וכמובן יבדוק ובמידת הצורך ינסח את חוזה הרכישה וינהל את המשא ומתן.

ליקויי בנייה
עילות התביעה בשל ליקויי בניה פרושות על פני תחומי משפט ומערכות היחסים המשפטיים החוזיים בין הניזוק שהוא רוכש הדירה לבין הקבלן ו\או היזם שממנו נרכשה הדירה.

ליקויי בניה אינם תופעה נדירה בענף הבנייה בישראל. מחקרים מראים שתיקון ליקויי בניה לאחר מסירה “עולה” לחברות הבנייה בישראל כ-10%-15% מעלות הפרויקט (לצד עוגמת הנפש הרבה הנגרמת לדיירים). עו"ד דרור פימה בהיותו בנוסף הנדסאי בניין בעל ניסיון רב שנים בבניית פרויקטים וניהול בדק בחברות בנייה המתמחה בדיני מקרקעין ונדל”ן מזה מעל ל 20 שנים מסייע ללקוחותיו בהתמודדות נכונה ואפקטיבית עם ליקויי בנייה. ע"י ביצוע בדיקות נכס על ידי מומחים לגיבוש חוות דעת מקצועיות אשר קבילות בבית משפט. לאחר הפקת חוות הדעת קובעים אסטרטגיה ( עוה"ד והלקוח ) יעילה לטיפול בליקויי בנייה, מנהלים מו"מ מול הקבלן/היזם לטיפול בליקויים ומסייע בהליכים לפיצויים בגין ליקויי בנייה, איחור מסירה, ירידת ערך ועוד. זאת תוך שילוב זרועות בין הצוות המשפטי במשרד בראשות עו"ד דרור פימה אשר בין היתר בעברו עסק בהכנת חוות דעת לליקויי בניה ,בצירוף מומחים כגון מהנדסי בניין, חברות בדק, שמאי מקרקעין, יועצים, כלכלנים ועוד.

תפקיד עורך דין בתביעות ליקויי בנייה

בהשלמת מבנים חדשים למגורים ומסירתם מהקבלן אל בעלי הנכסים מתגלים לעיתים קרובות ליקויי בנייה קטנים כגדולים, אשר לא רק מורידים מערך הדירה אלא גם פוגעים באיכות החיים של המתגוררים בנכס. ישנם סעיפי חוק ייעודיים המסדירים את ההתנהלות אל מול הקבלן במקרים אלה. בעלי דירות חדשות רבים אינם יודעים כיצד להתנהל אל מול הקבלן ולפיכך נכנסים אף להוצאות כלכליות נוספות, מעמסות נפשיות רבות ותיקונים מתמשכים

תפקידו של עורך דין המלווה בעלי נכסים במקרה של ליקויי בנייה הוא לדרוש באופן משפטי ומסודר מהקבלן את כלל הפיצויים המגיעים לבעלי הדירה בעקבות הליקויים. כמו כן, אם נדרשים תיקונים בנכס, עורך הדין הוא זה שיוודא למענכם שהדברים אכן יקרו בזמן ועל פי חוק עד לתיקונם המלא. על מנת שתקבלו את הפיצוי הכספי המגיע לכם במקרה בו הקבלן מסר את הדירה עם ליקויים, נראים לעין או שלאו. גם במרה זה חשיבות רבה לדמות אשר תייצג אתכם אל מול הקבלן , עו"ד דרור פימה בעל ניסיון רב שנים בתחום עם ידע וניסיון בהגשת תביעת ליקויי בנייה לרבות ניהול ההליך מתחילתו עד לשלב גמר התיקונים, תביעת פיצוי ותחשיב ירידת ערך הדירה באם הדבר אפשרי.

רישום מקרקעין
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ( להלן: "חוק המקרקעין" ) ותקנות המקרקעין (ניהול ורישום) , התשע"ב-2011 ( להלן: "תקנות המקרקעין" ) חולשים על תנאי היסוד בלעדיהם אין הקובעים את הפן המהותי של תוקפו של הרישום וסדרי הדין לרישום המקרקעין.

רישום המקרקעין הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי ביחסי מוכר-קונה , בין שמדובר בעסקאות יד שנייה ובין שמדובר בעסקאות רכישה מקבלנים.

עו"ד דרור פימה הינו בעל ניסיון רב שנים וידע מעמיק בהליכותיהם של עסקאות המקרקעין משלב המשא-ומתן וכלה בגמר העסקה ובעיקר בחשיבות רישום המקרקעין והנפקות המשפטית של היעדר הרישום.

בעניינים שונים ישנה עמימות לא קטנה באשר לפרשנות ותוקפו של הרישום, דוגמה לכך היא, בעניינים כגון "דרישת הכתב" פרי סעיף 8 לחוק המקרקעין .

עסקה במקרקעין טעונה רישום בלשכת המקרקעין ונגמרת ברישום.

כל עוד לא נרשמה העסקה – רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. משמעות הדבר היא, כי כל עוד לא נרשמה העסקה יש למקבל הזכות זכות חוזית בלבד שתוקפה הוא בין הצדדים לעסקה בלבד, ולא זכות קניינית, שתוקפה הוא כלפי כולי עלמא.

רכישת זכויות במקרקעין מתבצעת בדרך כלל בשני שלבים:

השלב הראשון הוא חוזה המכר בין הצדדים בו הם מסדירים את התנאים להעברת הזכויות ביניהם. בשלב זה כל שיש בידי הרוכש הינו זכות חוזית.

רק לאחר השלב השני בו משולמת התמורה ומועברת הזכות על ידי רישומה, יהיה הרוכש בעל זכות קניינית. יש לזכור כי על עוד לא נרשמה הזכות הקניינית ושולמה התמורה אנו מצויים בשלב החוזי. הערת האזהרה הגיחה לעולם לתת חיזוק מעין קנייני לזכות אשר נמצאת בשלב החוזי. מטרתה למנוע מצב שבעל המקרקעין אשר עדיין אוחז בזכות הקניינית יבצע עסקאות נוספות ברכושו.

חשוב לזכור כי רישום הערת אזהרה אינו אקט המביא לשלב השני, קרי הפיכת הזכות לקניינית, ויש לשם כך צורך ברישום.

לשם ביצוע יעיל ומדוייק של הליך הרישום שהינו הליך קריטי לשם קביעתו של קניינו של אדם חשוב להתקשר עם עו"ד בעל ניסיון ידע והבנה נרחבת בתחום. עו"ד דרור פימה בהיותו בנוסף הנדסאי בניין בעל ניסיון רב שנים בניהול בניה ורישום פרויקטים במקרקעין הן במסגרת עבודתו בחברות בנייה ויזמויות , המתמחה בדיני מקרקעין ונדל”ן , מסייע ללקוחותיו בהתמודדות נכונה ואפקטיבית ברישום המקרקעין .

דיני תאגידים
ישנן ארבע צורות של התאגדויות בישראל

שותפות
חברה
אגודה שיתופית
עמותה
במסגרת ההתאגדויות להלן יש לבצע הבחנה בין:

שותפות כללית לשותפות מוגבלת
חברה פרטית לחברה ציבורית
אגודה שיתופית לעמותה.
מטרת הקמת חברה

סעיף 11(א) לחוק החברות קובע " :תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים . עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון"

"חברה ציבורית" חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.

"חברה פרטית" – חברה שאינה חברה ציבורית

דרור פימה משרד עורכי דין מתמחה בייצוג של חברות פרטיות וציבוריות בתחום דיני התאגידים והוא מעניק ייעוץ הן במסגרת סוגיות יומיומיות שוטפות המגיעות לפתחו והן במסגרת עסקאות מורכבות ושינויים מהותיים המתרחשים בתאגידים.

כחלק מהליווי השוטף שמעניק המשרד הוא אף נוהג לעמוד בקשר אל מול גופי הממשלה השונים לרבות עריכת הסכמים ומסמכי ייסוד של תאגידים.

בנוסף המשרד בראשותו של עו"ד דרור פימה מייצג את התאגידים אותם הוא מלווה בפני ערכאות המשפט השונות בתביעות העוסקות בסכסוכי בעלי מניות, הפרות חוזים , דיני עבודה ליווי פרויקטים שיתופי פעולה וייעוץ שוטף לדירקטוריון.

עורך דין דרור פימה הוא בוגר קורס דירקטורים של הטכניון ובעל ניסיון עתיר שנים בניהול חברות אשר כיהן כדירקטור בחברות פרטיות וציבוריות .

משפט האזרחי מסחרי
תחום המשפט האזרחי מסחרי, מתייחס למעשה לקשת רחבה של תחומי דין ואינו מוגבל לתחום ספציפי.

עורכי הדין העוסקים בתחום המשפט האזרחי מסחרי נדרשים להיות בעלי ידע, התמצאות ובקיאות משפטית המתפרשים על קשת רחבה של נושאים משפטיים וסוגיות משפטיות הקשורות בין היתר בסכסוכים כספיים בין אדם לחברו, דיני החוזים, דיני הנזיקין, דיני בנקאות, דיני ביטוח, דיני העבודה, מוסדות הבוררות, גישור, ועוד.

דרור פימה משרד עורכי דין , מלווים חברות ותאגידים, בפעילותם העסקית והמסחרית על גווניה השונים. במסגרת זו, אנו מלווים אותם החל משלב הקמת החברה ומסייעים בניהול עסקאות מסחריות שונות, מלווים בנושאי מיסוי, רכישת נכסים ומכירתם, דיני עבודה, ובמסגרת סכסוכים עסקיים והליכי גישור ובוררות.

כמו כן, אנו מלווים לקוחות פרטיים ומעניקים להם ייצוג וליווי משפטי לכל אורך הדרך, לרבות בנושאים של חוזים, נדל"ן, נזיקין וביטוח, דיני חברות, ותביעות כספיות.

דרור פימה משרד עורכי דין, מלווה את הלקוח עוד לפני תחילת ההליך המשפטי ובמהלכו, והכל במטרה להשיג עבורו את התוצאות הטובות ביותר

דיני עבודה
משפט העבודה עוסק בהסדרה משפטית של העבודה ויחסי העבודה בתחומים שונים להלן :

קביעת קיום יחסי עובד-מעביד, לרבות הסדרת היחסים לפי חוזה בין הצדדים ולגבי מערכת היחסים החוזית שבין העובד לבין המעביד.
חובות וזכויות של העובד ושל המעביד לפי הדין החקוק, ובעיקר לפי חקיקת המגן שהיא חקיקה שמעניקה לעובד זכויות קוגנטיות, כלומר זכויות שלא ניתן להתנות עליהן, וזאת חרף הסכמות חוזיות כאלה ואחרות בין הצדדים.
משפט העבודה הקיבוצי.

החקיקה בישראל הקשורה לדיני עבודה, פרוסה על גבי מספר רב של חוקים, תקנות וצווי הרחבה, וכמו כן קיימת פסיקה ענפה בתחום זה, לפיכך בשעה שזכויות עובד נפגעו ולחילופין כאשר מעביד נתבע על ידי עובד, יש חשיבות רבה שהעורך דין המייצג יהיה בקיא מבין ובעל ניסיון בתחום.

החקיקה הענפה של חוקי המגן, ככללותה חקיקה ראשית ומשנית נוספת, נועדה ליתן הגנה על ציבור העובדים בישראל ועל זכויותיהם.

דרור פימה משרד עורכי דין מטפל בסוגיות נבחרות בדיני עבודה, ומייצג הן עובדים והן מעבידים, לרבות בגין הפליה בעבודה, סיום יחסי עבודה, פיצויים, אי עריכת שימוע, קבלה לעבודה , ייצוג תאגידים וניהול משא ומתן בכל הנוגע ליחסי עבודה ותנאי עבודה שהם בעלי משמעות יתרה בחיי התאגיד. וזאת בנוסף לייצוג עובדים בכל הקשור בתביעות בגין התעמרות במקום העבודה, הטרדה מינית , משתתפים חופשיים
( פרילנסרים ), שכר ופיטורין, זכויות העובדים , הליכי שימוע , פיטורין וכל חוקי המגן , מעסיקים לצד מועסקים.

בוררות ויישוב סכסוכים
הליך הבוררות
הליך הבוררות יכול להיפתח בארבעה דרכים להלן:

הדרך הראשונה , היא פניה לבורר מוסכם ע"פ הסכם בוררות בין הצדדים, במקרה דנן ניהול ההליך מתבצע באופן עצמאי ע"י הצדדים ללא כל מעורבות חיצונית.
הדרך השנייה, היא פניה לבית המשפט , מקום בו אחד הצדדים הגיש תובענה לבית המשפט למרות קיומו של הסכם בוררות בתוקף בין הצדדים . במקרה כזה, הצד המעוניין פונה לבית המשפט לאכיפת הסכם הבוררות, ומבקש כי בית המשפט יעכב את ההליכים בתובענה, למען קיום הבוררות המבוקשת. בהתקיים הסכם בוררות בתוקף לרוב יאות בית המשפט לעכב את ההליכים ויפנה את הצדדים להליך של בוררות. חשוב לציין כי את בקשת עיכוב ההליכים יש להעלות מיידית בטענה הראשונה, ועל הצד הטוען את הבקשה להראות כי הוא אכן מתכוון לקיים את הליך הבוררות ואין מקורה מטעמים שונים דוגמת עיכוב ההליך.
הדרך השלישית , היא הפניית הצדדים ע"י בית המשפט אל בוררות משפטית מכוח סמכותו לפי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט. הגם שאין בין הצדדים הסכם בוררות יכול השופט בהליך להציע לצדדים לפנות לבוררות, אך בהעדר הסכמה אין הם מחויבים לכך.
הדרך הרביעית , היא דומה לדרך הראשונה בשינוי קל, המדובר בפניה למוסד לבוררות ובקשה להתדיין בפניו. השוני מהדרך הראשונה הוא במקרה כזה הצדדים מאבדים את החרות שהייתה נתונה להם בקביעת סדרי הדין, הבאת הראיות וכו'. כך שהלכה למעשה בעצם פניית הצדדים למוסד לבוררות הם מקבלים על עצמם את דרכי ההתדיינות הנהוגים במוסד לבוררות.
מוסד הבוררות
מוסד הבוררות, נועד בראש ובראשונה, לסייע לבתי המשפט להתמודד עם העומס הרב הקיים על כתפי השופטים, על ידי צמצום מספר התיקים הנידונים בבתי המשפט. עומס זה, פוגע משמעותית ביעילות הרשות השופטת וגורם לתיקים רבים להימשך באריכות רבה המייצרת חוסר ודאות לצדדים ומלווה בעלויות רבות, עד לכדי כך שלעיתים הצדדים יוותרו על ההליך המשפטי. כמו כן, שיטת המשפט האדברסרית הנהוגה בישראל ולקוחה מן המשפט המקובל, אינה עולה בקנה אחד עם נושאים משפטיים שונים, הדורשים לעיתים ידע מקצועי-קונקרטי בתחומים ספציפיים, שלאו דווקא מתחברים לעולם המשפט הכללי אלא לתחומים שלעיתים רחוקים מהדין הקבוע בחוק.

כדי להתמודד עם בעיות אלו ובעיות אחרות, נוהגים חברות ומנהלים בפירמות מובילות לבחור במוסד הבוררות במקרה של סכסוך, שהינו לרוב הליך זול, מהיר ומקצועי בהרבה מכס השיפוט הסטנדרטי בבתי המשפט.

הבורר הנבחר עשוי להיות אדם, מספר אנשים, גוף, ארגון וכו', המוסכם על הצדדים, ובעל הסמכות הבלעדית לחלוט את הסכסוך ולקבוע את חובות הצדדים.

בעבר, החלטת הבורר הייתה סופית ולא ניתן היה לערער עליה אלא אם כן קבע בית המשפט כי בהחלטת הבורר היו מעורבים שיקולים זרים לטובת או לרעת אחד הצדדים, ובכך גם אם נפלה טעות בהחלטת הבורר, ההחלטה הייתה סופית ואינה ניתנת לשינוי.

בשנת 2008 שונה החוק, והתקבל שינוי משמעותי המאפשר להכניס להסכם הבוררות שקדם להליך, את האפשרות לערער על החלטת הבורר בפני בורר נוסף.

במקרה זה, חייב הבורר הראשון לנמק את החלטתו ובמקביל נקבעו סדרי דין שבהתאם להם ינוהל הליך הבוררות עצמו. בנוסף, תיקון החוק מאפשר לצדדים לבצע ערעור ברשות לבית המשפט, רק במידה ומתקיימים התנאים הבאים יחדיו:

ראשית, בהסכם הבוררות המקדים להליך, על הצדדים להחליט כי על הבורר לפסוק את החלטתו בהתאם לדין.
שנית, על הצדדים לקבוע בהסכם הבוררות, כי במידה ובהחלטת הבורר תהיה טעות יסודית ביישום הדין, או שיש בה כדי לגרום לעיוות דין, ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות לבית המשפט ברשותו.
מטרת התיקון, נועדה לעודד לכאורה את בעלי הדין השונים, לפנות למוסד הבוררות ובכך להרוויח את היתרונות הגלומים של עלויות נמוכות, הליך יחסית מהיר וסופיות הדיון המקנה וודאות לצדדים.

הערעור
בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות הסחבת בבתי המשפט בישראל, עושה רושם כי כל הניסיונות לייעל את מערכת המשפט על מנת שההליכים יהיו מהירים ויעילים יותר אינם מביאים את התוצאות הרצויות.

אחד הניסיונות שנעשו על מנת להקל על מערכת בתי המשפט הינו שיפור מסלול הבוררות.

הרציונל העומד בבסיס חוק הבוררות הוא העברת סכסוכים לבורר תוך מסירת ההכרעה הסופית בסכסוך לידיו במהירות, ביעילות ובעלות נמוכה יחסית, וזאת בניגוד להליך המתנהל בבית המשפט אשר עשוי להמשך מספר שנים.

מסלול הבוררות הינו מסלול יעיל ביותר, אשר יכול להביא תוצאות יעילות ובזמן סביר לעומת התדיינות בבית משפט. יחד עם זאת בפועל, לא רבים פונים אל הליך הבוררות אלא מעדיפים לפנות ישירות לבית המשפט.

החיסרון הבולט ביותר בהליך הבוררות היה חוסר האפשרות לערער על פסק בוררות , בשנת 2008 המחוקק הגיע לכלל הסכמה כי זכות הערעור שהינה מהותית וחשובה הינה עכב אכילס של הליך הבוררות ולכן בחודש נובמבר 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 2 לחוק הבוררות המעגן את זכות הערעור על פסק בוררות.

בהצצה אל העבר נזכר כי לפני תיקון מס' 2 בהליך הבוררות לא ניתן היה לערער על הפסק, אלא היו שתי אופציות חלופיות שיישומן היה נתון בקשיים והן:

פנייה לבורר רק לצורך תיקון או השלמת פסק הבוררות במסגרת מצומצמת מאוד.
הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול פסק הבורר, כאשר בית המשפט בוחן האם המקרה עונה על אחד מ- 10 הסיבות המצומצמות המצדיקות ביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות אשר זו לשונו:
בית המשפט רשאי , על פי בקשת בעל-דין, לבטל פסק בוררות כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
לא היה הסכם בוררות בר תוקף
הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמכה כדין
הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות
לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.
הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן.
הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן.
הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו.
תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

בעקבות תיקון מס' 2 מסוף שנת 2008 , במקרה שצד מעוניין לערער על פסק הבורר הרי שהוא ניצב אל מול שני מסלולים חלופיים להלן :

ערעור בפני בורר, וזאת רק במידה והצדדים הסכימו מראש בכתב הבוררות על אפשרות הערעור , אזי ניתן להגיש ערעור בפני בורר אחר או הרכב בוררים רחב יותר.
במקרה דנן הבורר חייב לנמק את החלטתו , והצדדים הפועלים על פי חלופה זו יכולים לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לביטול פסק הבורר שפסק בערעור בשתי עילות בלבד, והן:
פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור ו\או טענה כי קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
ערעור בפני בית המשפט: אפשרות זו מעניקה לצדדים אפשרות לערער, ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות אם בפסק נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.
כך שעל פניו הליך הבוררות אכן נראה פשוט ויעיל אך יחד עם זאת חשוב מאוד דמות העורך דין שמייצג בהליך, תוך מתן דגש לניסוח הסכם הבוררות בשימת לב מיוחדת לגבי הפרמטרים המהווים תנאי בל יעבור להגשת ערעור והם:

הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי הבורר יפסוק בהתאם לדין הישראלי.
הצדדים לבוררות מסכימים מראש בהסכם הבוררות שניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות.

עו"ד דרור פימה , הינו בורר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין , חשיבות עליונה יש לעו"ד מייצג אשר הינו גם בורר , היבט אשר נותן יתרון בניהול ההליך משלב כתיבת הסכם הבוררות , בהמשך לאורך ההליך וכלה בסופו, הלכה למעשה.

ייפוי כח מתמשך וצוואות
מסמך ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יקבל החלטות בעבורו אם חלילה יאבד את כשירותו. ייפוי הכוח המתמשך יכול לחסוך הרבה כאבי ראש, ביורוקרטיה והוצאות כספיות כשהוא נערך מראש כי הוא קובע מי האדם שיטפל ויכריע מבעוד מועד ולפיכך הוא גם מונע סכסוכים בתוך המשפחה והרבה מאד ריצות, הכל כבר כתוב וערוך.

באין מסמך המסדיר את האחריות, יכולים הקרבות המשפחתיים להביא לכך שבית המשפט ימנה אפוטרופוס חיצוני אשר יטפל בענייניו הבריאותיים והכספיים של חסר הישע – מצב מאוד לא רצוי.

אפשר למנות מספר מיופי כוח, לחלק ביניהם את האחריות ואפילו לקבוע אם יפעלו במשותף או בנפרד, כדי לדייק את הטיפול הרצוי.

כדאי להבין כאמור, שאם אין ייפוי כוח מתמשך, שיש האומרים שהוא חשוב יותר מצוואה, ימונה אפוטרופוס לטיפול ולהחלטות בחסר הישע, אם מבני משפחתו או מצד אפוטרופוס חיצוני.

על פניו, מוטב כנראה לתכנן מראש מה יעלה בגורל רכושו וכיצד הוא יטופל ולמנות איש אמון שנבחר מתוך מחשבה מוקפדת, מה גם שניתן לבטל את ההוראה לייפוי הכוח ברוב המקרים ולמנות בנוסף למיופה הכוח גם "מיודעים" שיכולים לפקח על פעולותיו ולשמור על האינטרסים המוקדמים של המייפה כפי שהגדירם מראש.

עו"ד דרור פימה הינו בעל הסמכה מטעם אפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך שהינו כאמור מסמך משפטי המהווה חלופה למינוי אפוטרופוס ומאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו.

את ייפוי הכוח המתמשך יכולים לערוך רק אלו אשר הוסמכו לכך מטעם האפוטרופוס הכללי, עו"ד דרור פימה אכן הינו בעל ההסמכה הנדרשת.

הנושאים הנכללים בייפוי הכוח תלויים מאוד ברצונו המוקדם של המייפה וניתן להקיף את כל תחומי החיים, או להגביל את ייפוי הכוח לנושאים מסוימים להלן:

ייפוי כוח בעניינים אישיים – ייפוי כוח זה מתייחס לחיי היומיום של המייפה: היכן יגור, כיצד ואילו החלטות יתקבלו לגבי רווחתו הפיזית, הרגשית והחברתית, מי יטפל בו – אחד מילדיו, עובד זר או בית אבות סיעודי למשל. ניתן לכלול כאן גם עניינים בריאותיים אך מקובל להרחיב עליהם בייפוי כוח נפרד.

ייפוי כוח לטיפול רפואי – ייפוי כוח זה מתייחס להחלטות שיתקבלו לגבי בריאותו של המייפה. הוא משקף פעמים רבות את העדפתו של המייפה בעודו צלול לגבי האינטנסיביות הטיפולית בו במצבים שבהם הוא כבר חסר ישע. ניתן לכלול כאן גם את בחירתו של המייפה במוסד הרפואי שיטפל בו ואף בזהות הרופאים.

ייפוי כוח בענייני רכוש – ייפוי כוח זה מתייחס לטיפול בכל נכסיו, רכושו, חסכונותיו ואף חובותיו של המייפה. המייפה יכול להורות כיצד לנהוג בכספיו, מי זכאי לקבלם וכמה הוא מעוניין להקצות לתחומי חיים שונים. אם למשל הוא בוחר להשתמש בחלק מכספו לתשלום לבית אבות איכותי שאותו הוא יכול לבחור, או אם יבקש למכור חלק מרכושו או נכסיו בעת שאינו כשיר להשתמש בהם ולייעד את כספי המכירה עבור מטרה מסוימת וכו' – יהיה על מיופה הכוח לממש את בקשתו.

באופן כללי, מייפה הכוח יכול, אם כך, לקבוע מי יהיה מיופה הכוח, להחליט לגבי גבולות גזרת שיקול הדעת שלו, אילו החלטות ובאיזה היקף הוא יקבל עבורו, או להגדיר את כל רצונותיו מראש על ידי הנחיות מקדימות.

ייפוי הכוח נכנס לתוקפו בדרך כלל כשמוגשת חוות דעת רפואית כי מיופה הכוח אינו כשיר עוד לנהל את ענייניו, אך החוק מאפשר למייפה להגדיר מראש נסיבות אחרות בהן הוא מעוניין שייפוי הכוח ייכנס לתוקפו.

עורך דין דרור פימה , יסייע בכל מה שקשור לניהול וארגון הבירוקרטיות המשפטיות השונות הכרוכות בהליך. זה כולל את הניסוח של הבקשות, הגשתן לבתי המשפט, מתן תקפות משפטית לנסח ייפוי הכוח ועוד.

בנוסף, ולא פחות חשוב עורך דין דרור פימה , יסייע בכל מה שקשור לבחינת הבקשה עצמה. בכל מקרה בו קיים ניגוד עניינים אשר עשוי להוביל לניצול לרעה של ייפוי הכוח, ולבסוף, יבטיח כי עתידו של הלקוח נמצא בידיים שניתן לסמוך עליהן.