בפסק דין שניתן ביחס לתביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות מטעם תובעים שכונו ותויגו כ"אנסים" בפוסטים ברשת החברתית "פייסבוק" (ת"א 62999-08-21 ח' מ' ואח' נ' לייבוביץ השופט ט' חבקין, 8.11.2023), נקבע כי הנתבעת תשלם כ-100,000 ש"ח בגין הביטויים הקשים שכתבה.
העובדות המתוארות בכתב התביעה וטענות הצדדים:
התביעה הוגשה לאחר פרסום פוסטים בפייסבוק, בהם משתמשת כינתה את התובעים "אנסים".
הפוסט הראשון תיאר מגע מיני שהתקיים לכאורה בין הנתבעת ושני התובעים. הנתבעת ציינה בין היתר בפוסט כי מדובר ב"אונס מזעזע שעברה וכי המגע המיני עם התובעים נעשה כשזו היתה בשכרות תחת השפעת תרופות, ומבלי שיש ביכולתה להתנגד למעשי השניים.
עוד הוסיפה הנתבעת והציגה את התובעים בפוסט שכתבה כמי שניצלו את מצבה, העבירו אותה מאחד למשנהו, אנסו אותה פעמים רבות והותירו אותה פגועה נפשית. עוד ציינה בפוסט מושא התביעה כי השוטר בפניו הגישה את התלונה ניסה "להתחיל איתה".
בפוסט השני שכתבה התובעת, חשפה את שמותיהם של התובעים, פרסמה את תמונותיהם וקינחה את הפוסט במילים "יאללה שיימינג".
לאחר שהתובעים נחשפו לשני הפוסטים אשר צברו לייקים ושיתופים רבים, דרשו מהתובעת להסירם. משזו סירבה הוגשה התביעה במסגרתה טענו השניים כי אמנם התקיים מגע מיני עם הנתבעת אך זאת בהסכמה מלאה של הנתבעת.
פסק הדין
מאחר שהתובעת ייחסה לתובעים מעשי אינוס, הרי שהיה עליה להוכיח שאכן נאנסה בהתאם לפרסומים הקשים כנגד התובעים.
נטל ההוכחה הדרוש במשפט האזרחי הינו 'קל' יותר מזה הפלילי ודי שהתובע או הנתבע יוכיחו את צדקת טענותיהם ב-51 אחוזים, ברם כאשר פרסום המייחס לאדם האשמות חמורות במיוחד – כגון הפוסטים שפרסמה הנתבעת – זו תידרש להביא ראיות משכנעות יותר מכפי הנדרש במשפטים אזרחיים "רגילים".
ביהמ"ש קבע כי לנתבעת לא עומדת הגנת אמת בפרסום הפוסטים, וכי בחינת הנתונים שהיו לפני הנתבעת בעת כתיבת הפוסטים ופרסומם הייתה צריכה להוביל את הנתבעת למסקנה שתיוג התובעים כ"אנסים אלימים" והצגתם באור שלילי ופגיעה קשה בשמם הטוב, אינה משקפת את האמת ואינה חוסה תחת הגנות אמת הפרסום ותום הלב.
ביהמ"ש הוסיף וציין כי מסקנתו זו אינה משתנה אף אם נצא מנקודת הנחה שהנתבעת אכן נפגעה מהתנהגות התובעים (וכן התנהגות השוטר שלטענתה "התחיל איתה").
וכי משנמצא כי הפרסום בא בגדר לשון הרע ואינו זוכה להגנה, התובעים זכאים לפיצוי על הנזק שנגרם להם. והנתבעת תשלם לתובע 1 פיצוי בסך 60,000 ש"ח ולנתבע 2 סכום של 30,000 ש"ח.
המסקנה – גם אם מדובר בתחושות קשות שנלוו למגע מיני בהסכמה או לכל אירוע פגיעה אחר, האצבע אינה יכולה להיות קלה על ההדק ופרסום פוסטים משתלחים ותיוג אנשים כ"אנסים" ללא ביסוס אמיתי לכך, יכול להוביל לתביעת לשון הרע ולפיצוי כספי גבוה לטובת מי שהדברים כוונו נגדם.
