כמיליון ש"ח נפסקו לאחרונה בבית משפט השלום בצפת לאופנוען שרכב ללא תעודת ביטוח ונפצע (שבר ביד) עקב התנגשות ברכב שיצא מחניה סמוכה, ובהעדר יכולת לחמוק ממנה נחבט בעוצמה.
במסגרת הליך ת"א 9376-03-21 לפני כבוד שופטת בית משפט השלום בצפת רביע ג'באלי.
הוגשה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לרוכב האופנוע לפי פקודת הנזיקין מאחר שכאמור התובע רכב על אופנועו ללא תעודת ביטוח.
התובע טען, שהתאונה אירעה בעת שרכב על האופנוע בנתיב הימני בכביש עירוני, ולפתע הנתבע התפרץ לכיוון נסיעתו, חסם את הנתיב והתנגש בו. כתוצאה מכך, רוכב האופנוע נחבל בידו ומומחה בית המשפט קבע שנותרה לתובע נכות משוקללת 16.75% בגין שבר בעצם הרדיוס והגבלה בתנועות סיבוביות.
באשר לשאלת האחריות – ביהמ"ש התרשם מעדות רוכב האופנוע (שכאמור רכב ללא ביטוח). הרוכב העיד שנסע בנתיב במהירות סבירה של כ-40-50 קמ"ש וכי הנתבע התפרץ עם רכבו לנתיב וחסם אותו מבלי לאפשר לו זכות קדימה. רוכב האופנוע אף הגיש תמונות בצבע וסימן את נתיב נסיעתו ונסיעת הרכב. וכן, סימן את מקום התאונה.
לביהמ"ש אף הוגשו הודעות רוכב האופנוע והרכב הפוגע כפי שנמסרו במשטרה. מהודעת רוכב האופנוע במשטרה עלה כי הוא נסע בנתיב שלו ולפתע רכב הנתבע יצא מצד ימין במהירות וחסם אותו. כשנשאל לסיבה לכך השיב כי הנתבע לא עצר ולא נתן לו זכות קדימה. כשמנגד, נהג הרכב הפוגע ציין בהודעתו במשטרה כי סיבת התאונה הייתה הרכב הגדול שהסתיר לו את שדה הראיה ולא טען שסיבת התאונה הייתה רשלנות רוכב האופנוע או כל פעולה אחרת של התובע.
ביהמ"ש הוסיף וציין כי העובדה שתביעת נזקי הרכוש שהגיש רוכב האופנוע שולמה במלואה (הליך מס' 31511-01-20) מהווה אינדיקציה להודאת נהג הרכב באחריותו לפגיעה ברוכב האופנוע/התובע.
ביהמ"ש קבע אפוא כי נהג הרכב הפר חובות חקוקות בתקנות התעבורה כאשר לא נהג בהתאם לתנאי הדרך ולא נהג במהירות סבירה או עצר את רכבו במצב שבו הראות מוגבלת. בנוסף, קבע ביהמ"ש שנהג הרכב נהג באופן רשלני משלא נהג כפי שמצופה מנהג סביר ובהתאם לתנאי הדרך. אי לכך, נקבע כי הוא אחראי להתרחשות התאונה.
באשר לשאלת הנזק – לאחר התאונה, רוכב האופנוע הובהל התובע לביה"ח כשהוא סובל מחבלה בידו השמאלית, נפיחות, פצע בסנטר מצד שמאל, חבלה בצד שמאל של החזה ושפשופים בגפיים. בצילום הופיע שבר עם תזוזה ושבר תלישה בראש הפיבולה משמאל. נעשה ניסיון לבצע שיחזור והיד גובסה. מאוחר יותר, האופנוען אף נותח ועבר שחזור וקיבוע והמשיך בטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. במסגרת ההליך המשפטי, מומחה בית המשפט קבע שנותרו לתובע נכויות לצמיתות : 10% עבור שבר בעצם הרדיוס והגבלה בתנועות. 7.5% עבור הגבלה בתנועות הסיבוביות ונכות משוקללת בגובה 16.75%. בנוסף קבע המומחה נכויות זמניות בגין הפגיעה.
ביהמ"ש קבע איפוא את גובה הפיצוי של האופנוען עפ"י הפרמטרים הבאים: השתכרותו טרם התאונה ולאחריה; הנכות התפקודית שמנעה ממנו את האפשרות לחזור למקום העבודה להתקדם ולמצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו; הפסד השתכרות לעבר; הפסד שכר לעתיד; הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים לעבר ולעתיד; עזרת צד ג' לעבר ולעתיד; הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל וחייב את חברת הביטוח "מנורה" והנהג הפוגע לחוד וביחד בתשלום שעולה לכ940,000 ש"ח לטובת התובע ועורך דינו.
יודגש לעניין זה, כי על פי הפסיקה הענפה בעניין ראש הנזק של עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, התובע הסביר אינו צריך לשמור כל קבלה בגין הוצאות שנדרש להוציא מכיסו. משברור שהנפגע נזקק לעזרת בני משפחתו, עומדת לניזוק הזכות לתבוע פיצוי עבור שווי הטיפול גם אם הלא שילם עבורו (רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני (6/1/2015), וע"א 1164/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (4/8/2005)). לעניין שיעור הפיצוי, אף כאן קובעת ההלכה הפסוקה שראוי להעמיד את הסכום על שיעור נאות (ע"א 93/73 שושני נ' קראוז ואח' (27/12/1973)) ובהעדר נתונים אובייקטיבים, יפסק סכום גלובלי לטובת התובע (ראה: ע"א 515/83 עגור נ' איזנברג ואח' (26/2/1985), וכן ע"א 663/84 עטיה נ' עטיה (14/8/1990)).
כך גם באשר לראש הנזק "הוצאות רפואיות". משברור שהתובע נזקק לטיפול ומעקב רפואי, בנסיבות העניין ביהמ"ש פסק פיצוי על דרך האומדנה ולשם "שמירה על האיזון הראוי" (ראו למשל: ע"א 307/77, מור נ' עזבון המנוח שעיה בוץ, פ"ד לב(1) 654 (1978)).
באשר לראש הנזק "הוצאות נסיעה". התובע אמנם לא הציג ראיות המעידות על הוצאות הנסיעות, על אף שטען שהיה מצוי באובדן כושר עבודה מוחלט לפרק זמן לא מבוטל. אולם אף כאן ביהמ"ש שוכנע מהתיעוד הרפואי הממושך שעלה מהמסמכים שהגיש שאכן נשא בהוצאות אלו, ופסק גם כאן פיצוי על דרך האומדנה.
בשורה התחתונה – פסק הדין כמובן אינו בא לעודד אי רכישת ביטוח חובה לרכב ו/או לאופנוע. מדובר בחובה חוקית שעלולה לחשוף את הנהג שאינו מבוטח לעונשים כבדים מקנס כספי בעבירה ראשונה, ועד שלילת רישיון ואף מאסר בפועל ככל והיה מעורב בתאונה או ביצע עבירות חוזרות ונשנות. יחד עם זאת, חשוב לדעת שגם אם הרוכב היה ללא ביטוח חובה ואינו אשם בתאונה, כבמקרה לעיל, הרי שקמה לו הזכות לתבוע את מי שפגע בו ולקבל את מלוא הפיצוי. לסיכום – המשיכו לנסוע בזהירות ושמרו על עצמכם. ואם חלילה אירעה תאונה ונפגעתם ולא היה ברשותכם ביטוח חובה מסיבות אלו ואחרות, אל תהססו לעמוד על זכויותיכם ולדרוש את הפיצוי המגיע לכם.
