החוק החדש שהחליף את פקודת פשיטת הרגל וכן הביא לביטול הליך "מוגבל באמצעים".
לאחרונה נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום חייבים , החוק מביא בשורה ותקווה חדשה לכל פושטי הרגל היחידים אך לעיתים טומן בתוכו גם סיכונים כאלו ואחרים כפי שאפרט בהרחבה במאמר, החוק החדש שונה בתכליתו מהליך פשיטת הרגל "המוכר":
פושט הרגל נתפס כאדם שנקלע לחובות בתום לב עקב "תאונה כלכלית",לכן, בהליך החדש ישנה נקודת המוצא להבין את מצבו של " היחיד" ובמטרה לשקמו לצאת לדרך חדשה ולחיים חדשים.
חשוב לציין, "המונח" "פושט רגל" כלל לא מופיע בחוק החדש, בשל הקונוטציה השלילית הקיימת , על כן -המונח "חייב" ייקרא מהיום "יחיד" וכן המונח- "צו כינוס נכסים" שניתן לחייבים בהליך הקודם ייקרא מעתה "צו לשיקום כלכלי" .
בנוסף,החוק החדש משנה גם את הסמכויות של בתי המשפט השונים, עד היום, נהגו אך ורק בתי משפט מחוזיים לדון בתיקי פשיטת הרגל השונים.
מעתה בית משפט השלום יוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בגין חובות בסך יותר מ-150 אלף שקל.
לעומת זאת, הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף עד 150 אלף שקל יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל, וכלל לא בבתי המשפט.
מהפכה נוספת בחוק החדש -המיטיב עם נושים רגילים -בהליך החדש "הנושים הרגילים" יקבלו יותר מבעבר על חשבון נושים בדין קדימה.
"הדובדבן שבקצפת":
מיום מתן צו פתיחת ההליכים ועד יום מתן הצו לשיקום כלכלי ליחיד – אמורה להימשך שנה אחת בלבד וזאת שבהליך הקודם משך התקופה הייתה 18 חודשים לפחות.
ובנוסף לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ל"יחיד", "היחיד" יידרש לעמוד בצו תשלומים, לאורך תקופה קצובה לכל היותר של שלוש שנים וזאת בניגוד להליך הקודם שפריסת התשלומים הגיעה ל -60 תשלומים ולעיתים אף יותר, ובנוסף -בחוק החדש: ניתן יהיה לקבל צו הפטר מיידי במעמד הדיון למתן צו שיקום כלכלי (הסדר שמעוגן עתה בחוק, והיה מקובל עד עתה רק על פי הפסיקה).
כמוכן בכדי לשמור על האיזון בין "היחידים" ל"נושים" -תפקידו של "הממונה על הליכי חדלות פירעון" הוא לפעול לשמירת התקינות, היעילות, וההגינות של ההליכים לפי החוק החדש ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה.
מהות תפקידו של הממונה היא לפקח על הנאמנים שיפעלו במסגרת ההליך ויקבעו (באישור שלו) את גובה דמי המחיה של היחיד החייב.
חשוב להדגיש, "ליחיד" שיש בבעלותו דירת מגורים, בהליך החדש איבוד בית היחיד הסיכוי גדול יותר לאבד את דירתו, וזאת בניגוד להליך הקודם,שהתירה פקודת פשיטת הרגל למכור את דירת החייב במקרה הצורך ובסטטוס של דירה תפוסה.
כלומר: החייב ובני משפחתו יכלו (בהליך הקודם) להמשיך לגור בה, בדמי דיירות מוגנת, עד ערוב ימיהם.
מכירת הדירה בסטטוס של דירה תפוסה מביאה להפחתה משמעותית בערך הנכס, ומאפשרת לבני הזוג החייבים לפדות אותה.
בחוק חדלות הפירעון החדש, הגנה זו אינה קיימת, החוק החדש מתיר לבית המשפט למכור את דירת המגורים כדירה רגילה הנמכרת בשוק ללא כל עכבות!
אמנם, המכירה תהיה בכפוף לבחינת גיל החייב, הגיל של בני המשפחה הגרים עמו ועוד. עם זאת, ההגנה שתינתן תהיה מצומצמת ביותר ועלולה להותיר את החייב ובני משפחתו ללא קורת גג.
עו״ד אבי קורקוס מסכם:
בחוק ישנן בשורה חיובית ל"יחידים" אך גם מלכודת טמונה בחוק החדש
ועליה חייב לשים דגש לפי הגשה להליך,
"שליחיד" ישנה דירת מגורים בבעלותו כפי שפירטתי במאמר.
יובהר,חשוב לבצע בדיקה מעמיקה לפני תחילתו של הליך זה ולהיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום ובנוסף יש לבחון היטיב את כל האפשרויות הקיימות "לחייב" על מנת לגשת להליך היעיל ביותר עבור ה"חייב"-"יחיד".
