תהליך הגישור הוא תהליך בו מתקיימת ניסיון לפתור סכסוכים או ריבים באמצעות יישוב מקרקעין והגעה להסכמים של מופעלים המעורבים. בתהליך הגישור, צד שלישי נוסף, מוכשר ובלתי מעורער, מומחה בתחום הגישור ובנושא הסכסוך, משמש כמתווך בין הצדדים ומנסה למצוא פתרונות שיתקבלו על ידי כל הצדדים.
תהליך הגישור עשוי לכלול מפגשים יחידים ומפגשים משותפים בין הצדדים, כאשר במהלך המפגשים המתווך מתאים את הדיוקן של הדיונים ומציג אפשרויות לפתרונות האפשריים. המתווך עשוי להשתמש בטכניקות גישור ואף לשל טכניקות פסיכולוגיות להקלה על הסכסוך ולעזור לצדדים להבין את נקודות המבט של הצד השני. מטרת הגישור היא להגיע להסכמים שיסייעו לצדדים לפתור את הסכסוך, ולפעמים גם לשמור על קשרים ביניים ולשקם אמון ויחסים שבין הצדדים. תהליך הגישור נעשה בדרך כלל באמצעות שיחה מודרכת ובניית פתרונות ביחד עם הצדדים.
כיצד בית המשפט ממנה מגשר ?
בית המשפט ממנה מגשר שעשוי לשחק תפקיד חשוב ומכריע בתהליך הגישור. הפעילות של בית המשפט כגוף סמכותי ומקצועי יכולה לשפר את הסיכויים להגיע להסכמים ולפתרונות בסכסוכים. נהלי הדין והפרוצדורה המשפטית מספקים תהליכים וכלים משפטיים שיכולים לסייע בתהליך הגישור.
בית המשפט יכול לקיים את הפעולות הבאות:
1. תיווך משפטי: בית המשפט עשוי להציע את שירותי התיווך משפטי שבהם משפטן חיצוני ומיומן מנסה לסייע לצדדים להגיע להסכמים ולפתרונות בסכסוכים. התיווך המשפטי מתבצע במסגרת פגישות פרטיות בין הצדדים ועל פי הוראות הדין.
2. פגישות הבנה: בית המשפט יכול לקיים פגישות הבנה ופשרה בין הצדדים בהן השופט או צוות משפטי יעזור לצדדים להבין את התביעה, הטענות של הצדדים השונים ויעודד אותם לתת מענה לשאלות, לכוון את הדיון ולהגיע להבנה משותפת.
3. ערעור לפני בית הדין: במקרים בהם הסכסוך מגיע לבית המשפט, השופטים עשויים להשתמש בתפקידם כמתווכים פוטנציאליים לצורך גישור. הם עשויים להציע אפשרויות פתרון, לקבוע תקדימים או לנסות לגשר בין הצדדים בשיחה נוספת על מנת לעזור להם להגיע להסכמים.
4. אימוץ ערך גישורי: בית המשפט עשוי לאמץ מתווה ערך גישורי שבו מובאים ערכים ומדיניות משפטית המעודדים את הצדדים לבחון את האפשרות של הגעה להסכמים ולפתרונות באמצעות הגישור.
על פי הנסיבות וההליך המשפטי הספציפי, בית המשפט יכול לממן מגשרים או מתווכים מקצועיים חיצוניים שיעזרו בתהליך הגישור ויביאו את הצדדים לדיבור ולהבנה משותפת. זאת כדי להקנות אמון הצדדים בתהליך ובתוצאותיו, ולהבטיח את הצלחת התהליך.
מתי כדאי לצאת להליך גישור ?
יציאה להליך גישור יכולה להיות אפשרות מועילה במגוון סיטואציות. הנה מספר מקרים בהם כדאי לשקול את הצעד לצאת להליך גישור:
1. סכסוכים בין צדדים: כשיש סכסוכים או ריבים בין שני צדדים, הגישור יכול להיות אמצעי יעיל לפתור את הסכסוך באופן מסוגל לשמר את הקשרים הידידותיים או העסקיים ביניהם.
2. שיח מול בית המשפט: אם הסכסוך נמצא בשלב מוקדם של התהליך המשפטי, לפני פתיחת הליך רשמי בבית המשפט, יציאה להליך גישור עשויה לחסוך בזמן, כספים ומשאבים, ולסייע לצדדים למצוא פתרון שבו יכולים להסכים ביניהם.
3. שמירה על פרטיות: הגישור מאפשר לצדדים לפתור את הסכסוך באופן פרטי ולא ציבורי, בניגוד להליך משפטי המשתמש בפרסום במערכת הציבורית. זה יכול להיות חשוב כאשר הצדדים מעוניינים לשמור על סודיות או כשהם מעוניינים למנוע חשיפה של מידע רגיש.
4. חיסכון כלכלי: ההליך המשפטי עשוי להיות יקר וארוך, בעיקר אם מגיעים לשלבי ערעור. הגישור יכול לסייע לחסוך בהוצאות המשפטיות ובזמן, כאשר הצדדים מגיעים להסכמים מקובלים דרך התהליך המקומי של הגישור.
5. שימור היחסים והאמון: הגישור יכול לעזור לשמור על היחסים הטובים בין הצדדים ולבנות אמון עתידי. התהליך מסייע לצדדים לתת ביטוי לדעותיהם ולהבין את נקודת מבט הצד השני, מה שיכול לסייע בצורך להתמודד עם סכסוכים עתידיים.
מובן כי כל מקרה ומקרה לגופו ויכול להיות שונה, ועל כן כדאי לשקול את התהליך המשפטי, הרגשות הצדדים והאינטרסים המעורבים כדי להחליט האם לצאת להליך גישור או לבחור בדרכים אחרות לפתור את הסכסוך.
