רישום ראשוני בישראל של פטנטים

ישראל היא שוק קטן. טיפה בים ביחס למדינות כמו ארה"ב וסין. מדוע, אם כן, חברות זרות רבות רושמות את זכויות הקניין הרוחני שלהן דווקא בישראל?
סיבה אחת הינה כי ישראל ידועה כמרכז עולמי בתחום המחקר והפיתוח בתחומים רבים, והרישום של זכויות קניין רוחני בישראל מקנה לאותן חברות זרות מונופול כנגד מתחרים – בראש ובראשונה בשוק המקומי הישראלי.

סיבה נוספת היא כי בישראל רשות הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים, מאפשרת רישום מהיר מאוד של זכויות קניין רוחני, מבלי להתפשר על איכות הליך הבחינה של הבקשות לרישום הזכויות. על בסיס הרישום בישראל ניתן לייעל את הליך הרישום במדינות רבות נוספות, זאת בין השאר בשל אמנות בינ"ל אשר ישראל חברה בהן.

כיום, יותר ויותר חברות זרות כוללות את רישום הזכויות בישראל, כחלק מאסטרטגיה ראשונית של בניית אסטרטגיה לרישום זכויות קניין רוחני. חלקן אף מגישות בקשה בתחילת הדרך, כבקשה ראשונית (First filing), כך שמועד הגשת הבקשה בישראל יוכר בכל העולם כמועד ראשית המונופול באותה זכות קניין רוחני.

אציג שתי דוגמאות בהן יהיה רצוי לגבש אסטרטגיה של "ישראל תחילה" (הגשת הבקשה הראשונית בישראל): האחת מעולם הפטנטים והשנייה מעולם סימני המסחר.

רישום פטנט בישראל – הליך מזורז, וודאות רבה

הליך רישום פטנט הינו בדרך כלל הליך ארוך ויקר הכרוך באי וודאות. עובדה זו מונעת פעמים רבות מיזמים וחברות להגיש בקשת פטנט לצורך קבלת הגנה ומונופול על האמצאה שלהם. ישראל מאפשרת למי שמגיש את בקשת הפטנט הראשונה שלו בעבור אמצאה מסויימת דווקא בישראל, לבקש ולקבל אישור להליך מזורז לבחינת בקשת הפטנט (הליך "בחינה על אתר") ללא כל עילה נוספת ל"הצדקת" ההליך המזורז, ובתוספת אגרה יחסית שולית (כמחצית מהאגרה הרגילה להגשת בקשת הפטנט). אם במסלול רישום רגיל, על המבקש להמתין פרק זמן של כשנתיים עד ארבע שנים עד לבחינת בקשת הפטנט שלו, הרי שבהליך "בחינה על אתר", הוא יקבל התייחסות ראשונה מבוחן הפטנטים כבר בתוך שלושה חודשים (!).
אם כן, מדוע עניין זה כה חשוב לחברה אשר אין לה כוונה "אמיתית" לקבל הגנה או מונופול בעבור האמצאה שלה בישראל? ובכן, על בסיס רישום הפטנט בישראל, אותה חברה תוכל לזרז את רישום בקשות הפטנט שלה במדינות נוספות, וזאת תוך שימוש בהסכמים בינ"ל בין מדינות רבות כגון ארה"ב, אירופה ומדינות נוספות באסיה (PPH – Patent Prosecution Highway). יתרון זה, הינו משתנה רב-חשיבות בכל אסטרטגיה לניהול זכויות קניין רוחני.

לפי אמנות פריז ואמנת PCT, על המבקש להגיש את בקשת הפטנט שלו לרישום במדינות נוספות בתוך שנה מהגשת הבקשה הראשונה (First filing) ובתוספת תשלום הוא יכול לבקש ארכה בת שנה וחצי נוספות. רישום פטנט בישראל כבר במהלך השנה הראשונה, יקנה לחברה וודאות רבה יותר באשר לרישום הפטנט במדינות נוספות.

יאמר לזכותה של רשות הפטנטים בישראל, כי היא איננה מחייבת את המבקש, בעל בקשת הפטנט, להיות תושב ישראלי, כך שחברות רבות מכל העולם יכולות לעשות שימוש בהליך זה. כל היתרונות הללו תקפים כמובן גם ליזמים ישראליים וחברות ישראליות המעוניינים לרשום את הפטנטים שלהם דווקא בחו"ל, אך במהרה ותוך וודאות מקסימלית.

רישום פטנט מהיר ביותר

בתחום סימני המסחר, בניגוד לפטנטים ועיצובים, לא מתקיים תנאי החדשנות. כלומר, ניתן לרשום את סימן המסחר גם לאחר שנחשף, אך אין בדבר כדי לפגוע בצורך להביא לרישום מהיר של סימני המסחר במדינות השונות, במיוחד כאשר תמיד מרחף החשש שיקומו להם מתחרים באותה מדינה. גם בסימני מסחר, כלל בסיסי הוא כי הראשון שרושם את סימן המסחר (ולא הראשון שעשה בו שימוש) הוא שיקבל מונופול על סימן המסחר ויהיה בידו למנוע מאחרים שימוש מסחרי בסימן המסחר.

זאת ועוד, קיימות מדינות כגון ארה"ב אשר מחייבות את המבקש לרשום סימן מסחר בטריטוריה שלהן, להגיש להן הוכחה לשימוש בסימן המסחר באותה מדינה וזאת בטרם יאושר רישומו הסופי של הסימן באותה מדינה. דבר זה כרוך בעלויות נוספות, הכוללות אגרות והוצאות נלוות כגון שכר טרחה למשרד המקומי המייצג את המבקש באותה מדינה.

גם בתחום זה ישראל הינה חלוצה המאפשרת רישום מהיר בתוך ימים ספורים, בהליך אשר הינו ללא ספק חסר תקדים בעולם. גם כאן, הדרישה היחידה של רשות הפטנטים היא כי הבקשה הראשונה תוגש בישראל. גם בתחום סימני המסחר, אין צורך בתושבות ישראלית על מנת ליהנות מהטבה ייחודית זו ולכן חברות זרות רבות יכולות לעשות שימוש בהליך זה.

איך רושמים סימן מסחר? פשוט מאוד

בעל סימן המסחר מגיש את הבקשה שלו לרישום סימן המסחר בישראל, ומגיש תצהיר לפיו הוא מצהיר כי זוהי בקשת סימן המסחר הראשונה שלו וכי יש לו כוונה להגיש את הסימן לרישום במדינות נוספות בעתיד. בכפוף להגשת תצהיר ותשלום אגרה בסך כספי שולי יחסית (כמחצית מהאגרה עבור הגשת בקשת סימן מסחר חדשה), יאושר למבקש הליך בחינה מזורז, המכונה "בחינה על אתר". אם במסלול רישום רגיל, על המבקש לחכות חודשים ארוכים עד לבחינת הסימן, הרי שבהליך בחינה על אתר, הבקשה שלו נבחנת בתוך זמן קצר (לרוב בתוך ימים ספורים).

יתרונות משמעותיים ברישום סימן מסחר

גם במקרה זה, יש יתרונות לרישום בישראל תחילה. היתרון הראשון הינו הוודאות. הבחינה המהירה של בוחני סימני המסחר בישראל לא פוגעת בבחינה האיכותית שלהם, ועל כן, ככל שלא התקבלה השגה בקשר לסימן בדבר היותו גנרי או תיאורי, הדבר תורם לוודאות של בעל הסימן באשר לרישום הסימן במדינות נוספות בעולם.

היתרון השני הינו זמן. על בסיס הרישום בישראל ניתן לבקש רישום מהיר וביתר קלות במדינות נוספות, תוך קבלת מועד הבכורה (כלומר תאריך תחילת ההגנה או המונופול על סימן המסחר) של הבקשה בישראל. לדוגמא, אם בתוך חצי שנה ממועד הגשת הבקשה בישראל, המבקש יגיש את הבקשה לרישום באירופה, הוא ייהנה מהגנה רטרואקטיבית באירופה החל ממועד הגשת הבקשה בישראל. עניין זה מקבל משנה חשיבות כאשר גורם אחר מגיש בקשת סימן מסחר דומה וזאת בשל אותו כלל בסיסי לפיו הראשון שרושם את הסימן הוא שמקבל את המונופול הסימן.

היתרון השלישי הינו חיסכון בעלויות. בקשה לרישום סימן מסחר בארה"ב, אשר מוגשת על בסיס סימן מסחר רשום בישראל, איננה מחייבת הוכחת שימוש בארה"ב עד שהסימן יירשם באופן סופי (הגשת הוכחה לשימוש בסימן בארה"ב נדרשת רק כשש שנים לאחר רישום הסימן). הליך זה מאפשר למעשה למבקש לרשום את סימן המסחר שלו בארה"ב עוד בטרם יספק הוכחות בדבר השימוש בסימן המסחר בארה"ב.

לאור האמור, נראה כי השוק הישראלי הוא אמנם "טיפה בים", אך באמצעות ניהול נכון של אסטרטגיית קניין רוחני, לצד הליכים יעילים של רשות הפטנטים, הרישום הראשוני בישראל יקנה למבקש יתרונות משמעותיים וחסרי תקדים בעולם, ברישום זכויות קניין רוחני – לא רק בתחום מדינת ישראל, אלא בכל רחבי העולם.