באוגוסט 2018 נכנס לתוקפו בישראל חוק העיצובים החדש. החוק החליף את פקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית, אשר הוראותיה כבר אינן עומדות בקנה אחד עם הטכנולוגיה המתקדמת בימינו.
ואיך כל זה קשר לעולם ההיי טק? חוק העיצובים נועד במקור להקנות מונופול על עיצובם של מוצרים תעשייתיים. עיון בהוראות החוק ילמד כי הן משקפות למעשה את הלך הרוח החדש של חוקי העיצובים בעולם כולו, לפיו תחת המילה "עיצוב" נכנסים גם עיצובים של תוכנה, אפליקציות, סימנים גראפיים, אייקונים, עיצובים של ממשק משתמש, עיצובים של מסכי ועמודי אינטרנט וכדומה. את המילה "חפץ" החליפו במילה "מוצר", שינוי אשר יאפשר לכלול תחת הגנת העיצוב גם עיצובים דיגיטאליים.
מגמה עולמית זו אינה פועלת לטובתו האישית של המעצב. בעבר עיצובים קיבלו לעיתים רבות הגנה של זכויות יוצרים (אשר איננה דורשת רישום על מנת להיות בתוקף, ומקנה הגנה לתקופה ארוכה של 70 ממות היוצר). כעת, יש צורך להגיש בקשה לרישום עיצוב, וזאת עוד בטרם חשיפתו לציבור ותקופת ההגנה יכולה להגיע לתקופה מקסימאלית של 25 שנים בלבד.
מהו חוק העיצובים ?
ובכל זאת, יש גם חדשות טובות. חוק העיצובים כולל הוראות רבות אשר מטרתן להיטיב עם ציבור המעצבים ולהקנות להם כלים משפטיים להתמודדות עם העתקות, זיופים ושימוש לא מורשה בעיצובים שלהם מצד מתחרים וצדדים שלישיים שונים. נמנה להלן מספר דוגמאות.
בניגוד להגנה מכוחו של חוק זכויות יוצרים, לפי חוק העיצובים החדש, אין צורך להוכיח העתקה לכאורה, כך לדוג' גם אם שני מעצבים שונים יעצבו באופן חריג שני עיצובים זהים, בעל העיצוב הרשום יוכל לדרוש מהמעצב השני הפסקת שימוש בעיצוב ה"מפר". היות ועיצובים נבחנים במהותם ובכלותם ולא באופן פורמלי דקדקני, גם אם העיצוב המתחרה דומה ולא זהה באופן מדויק לעיצוב הרשום, בעל העיצוב הרשום יוכל לעיתים רבות גם במקרה כזה לדרוש מהמעצב השני את הפסקת השימוש בעיצוב.
חוק העיצובים, מקנה הגנה מסוג "עיצוב לא רשום" גם למי שלא טרח לרשום את העיצוב שלו בפנקס העיצובים, במקרה כזה, תינתן הגנה לתקופה קצרה בת 3 שנים בלבד. מנגד ועל מנת לעודד מעצבים לרשום את העיצובים שלהם, עיצובים רשומים יקבלו תקופת הגנה מכובדת בת 25 שנים.
חוק העיצובים כולל גם הוראה בדבר "פיצויים ללא הוכחת נזק" של עד 100,000 ₪. המשמעות היא כי מעצב אשר הפרו את העיצוב שלו יוכל לתבוע ולזכות בסכום זה, מבלי שיהיה עליו להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו על ידי ההפרה. הוראה זו מטרתה להיטיב עם המעצבים, אשר מתקשים לעיתים רבות לכמת ולהוכיח את הנזק אשר נגרם להם כתוצאה מהעתקות וזיופים שונים.
הוראה נוספת הראויה לציון אשר גם היא נועדה להקל על ציבור המעצבים, הינה הוראה בדבר תקופת חסד, כלומר, מעצב יוכל להגיש את עיצובו לרישום בתוך שנה מרגע החשיפה על ידו. מעצבים רבים אינם מודעים לדרישת החדשנות ולפיה אין לפרסם או לחשוף את העיצוב בטרם הוגשה בקשה לרישומו, כמו כן, קיימים מקרים, בהם אין טעם כלכלי ברישום עיצוב, לדוג' בקולקציה של מוצרים אין כדאיות כלכלית בהגשת אינסוף בקשות לרישום עיצוב טרם יודעים איזה הוא העיצוב אשר יתפוס את עיני הצרכן ויצליח להימכר בהצלחה בשוק.
על פי חוק העיצובים הוקם מאגר מסודר, אינטרנטי ופומבי של כל העיצובים הרשומים ובקשות העיצובים בישראל, דבר אשר יקנה וודאות רבה יותר הן אצל ציבור המעצבים שרושמים את העיצובים שלהם והן אצל אלו שמעוניינים לבדוק האם עיצוב בו הם מעוניינים לעשות שימוש שייך למעשה למישהו אחר. לפי החוק החדש, כל בקשה לרישום עיצוב תפורסם באתר רשות הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים מיד עם הגשתה, וזאת בניגוד למצב אשר היה נהוג קודם לחוק, בו מדגם רשום התפרסם במאגר רק שנתיים לאחר מועד הגשתו לרישום.
מוצרים דיגיטליים וממשק משתמש
הצלחתם של מוצרים דיגיטליים רבים מתבססת על חווית המשתמש, אשר פעמים רבות באה לידי ביטוי על ידי עיצוב ממשק משתמש ייחודי ונוח לתפעול, לצד עיצוב גראפי ייחודי מקורי. על נראות זו יש להגן והדרך לעשות זאת היא באמצעות רישום עיצוב אצל רשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים בישראל וזאת לצד רישום אופציונאלי מקביל במדינות שונות בעולם.
רישום עיצוב בישראל הינו הליך זול ומהיר באופן משמעותי ביחס להליך של רישום פטנט, ותרומתו לנכסי הקניין הרוחני של חברות היי טק רבות איננה פחותה מזו של פטנט.
חוק העיצובים מקנה למעשה כלי חדש יחסית, קל ונוח לתפעול אשר עשוי לסייע לחברות היי טק ולציבור המעצבים ליצור נכסי קניין רוחני חדשים ומניבים, בפשטות ובמהירות.
