החלטת הממשלה מס' 221 מיום 1.8.2021 בנושא האצה והפחתת הרגולציה בענף הבנייה, הטילה על שרת הפנים להתקין תקנות בדבר הגבלת עמודים בנושאים שבסמכותה לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965. זאת, במטרה לייעל את הדיונים בהתנגדויות במוסדות התכנון. בהתאם לכך, התקינה לאחרונה שרת הפנים תקנות: מדרג של מספר עמודים של כתב ההתנגדות, בהתאם לסוג התכנית שבגינה מוגשת ההתנגדות. התקנות אף כללו הוראות בנוגע לגודל הגופן (פונטים) והמרווחים בין השורות והאותיות.
מטרת המהלך
מטרתו המהלך, כאמור, הוא "ייעול הליכי התכנון". למעשה מדובר בפגיעה קשה בזכות הציבור להיות שותף להליכי התכנון, ולהביע את עמדתו בנוגע לסביבת חייו. נכון להיום, הליך ההתנגדויות הוא המסגרת החוקית היחידה הנתונה לציבור, ביחס לתכנית. לא זאת בלבד, אלא שאף הפסיקה קבעה כי זכות ההתנגדות שואבת את כוחה מחובת ההגינות המוטלת על הרשות המינהלית. זכות ההתנגדות היא אחד היסודות החיוניים לקיומו של הליך תכנון תקין וחוקי (ע"א 97/2962 ועד אמנים – חוכרים ביפו העתיקה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב [פורסם בנבו]).
שיתוף ציבור
בשנים האחרונות נרשמת מגמה הולכת וגוברת של שיתוף הציבור, במגזר הציבורי כולו. זהו תהליך דינאמי, מתמשך, היזום על ידי רשויות, שמטרתו לעודד השתתפות פעילה של אזרחים ובעלי עניין ו/או של נציגיהם, באופן הקצאת המשאבים והשירותים המסופקים, שמכוון במהותו לאפשר "העצמה" של אזרחים. זהו מצב בו האזרחים הופכים להיות בעלי השפעה ושליטה בפעולות הנוגעות לחייהם באמצעות דיאלוג ואינטראקציה קבועה עם המערכות הממסדיות המשפיעות על חייהן. מגמות אלה מקבלות ביטוי ממסדי משמעותי: יותר ויותר רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, גופים סטטוטוריים וגופי סמך, מעסיקים מחלקות ויועצים לשיתוף הציבור במסגרת תכניות אסטרטגיות, תכניות כוללניות ליישובים, תכניות אב לשכונות או פרויקטים מקומיים לתכנון מחדש של מרחבים ציבוריים.
עם זאת, ניתן לראות במקביל גם מגמות הפוכות. כך למשל, חקיקה ממשלתית או תכניות "עוקפות" לתהליך התכנון, אשר הושקו במטרה לפתור את "משבר הדיור" או את יוקר המחיה, מצמצמות את תהליך השיתוף, ומחזקות את מנגנון ההתנגדויות כפלטפורמה המרכזית של האזרחים מול מנגנוני התכנון והבניה. התקנות החדשות, הפוכות למגמת השקיפות ולמגמת שיתוף הציבור.
מועד ההתנגדויות
שלב ההתנגדויות, גם כיום, הנו שלב מאוחר יחסית בהליך התכנון. על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, הוא מגיע לידיעת הציבור, לאחר שהושקעו בו עשרות ומאות אלפי ₪, ובעלי מקצוע רבים. ההשפעה של הציבור – והנכונות של נבחרי הציבור לערוך שינוי בתוכניות, בשלב מתקדם – נמוך. במילים אחרות, ביקורת זו נוגעת לתזמון השיתוף ביחס לשלב התכנוני: החוק מתמקד ב"ידוע" ולא ב"שיתוף", כלומר כאשר כבר קיימת תוכנית בשלה ומוכנה, ונותר רק ליידע את הציבור, ללא שיתוף מוקדם. השיתוף שמעבר ליידוע הוא "מגיב" בלבד ובשלב מאוחר יחסית בהליך (שלב ההתנגדויות), ולפיכך נפגעת האפקטיביות של התכנון. מעבר לכך, הדבר עלול ליצור רושם שההתנגדות, בשלב זה של התכנון המתקדם, לא תישמע בפתיחות, בתשומת לב ראויה או בלב חפץ. ההתנגדות נתפסת כ"נודניקיות" או כמטרד. יש הטוענים כי גם עצם המונח "התנגדות", בעייתי, ויוצר קונוטציה שלילית, ויש להחליפו במונח דוגמת "הערות".
הגבלת מספר העמודים בהתנגדות
התקנות החדשות יצרו מציאות שרירותית ובלתי סבירה: על פניו, מספר העמודים להתנגדות להיתר בניה שווה, כמעט, להתנגדות לתכנית תשתיתית לאומית. האם סוג ההליך, קהל היעד, המורכבות התכנונית, שווה בשני המקרים?
הצעות לייעול
כאמור, אנשי מקצוע מתחום התכנון מעדיפים כי ההתנגדויות (או ההערות), יהיו בראשיתו של התהליך, ולא לקראת סופו. אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לצורך כך, הוא שינוי דרכי הפרסום בדבר הגשת תוכניות. כולנו מכירים את השלטים וההודעות הבלתי קריאות, התלויים באתרי בנייה. שלטים אלה עתירים במונחים מקצועיים, באותיות קטנות, ללא תמונה או הדמיה, והם נהירים לאנשי מקצוע בלבד. לאחרונה, התקבלה החלטה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהודעות אלה יהיו יותר שקופות, יותר ברורות, ויכללו יותר מידע. הודעות אלה יאפשרו לבעלי העניין ללמוד על מהות התוכנית, לעיין במפה שמציגה את גבולותיה, וייתכן שאף לסרוק ברקוד שיאפשר הורדה של כל מסמכי התוכנית
משרד עורכי דין וולר ושות', הנו בין המשרדים הוותיקים בישראל, והוא מדורג כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים, עפ"י BDI. המשרד מתמחה במקרקעין, נדל"ן, תכנון ובניה, רשויות מקומיות ובמכרזים.
