בשנים האחרונות נשמע יותר ויותר המושג לקוח כשיר בהקשר לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995- (להלן: "חוק הייעוץ").
להגדרת לקוח ככשיר השלכות ומשמעויות רבות על התנהלות יועץ ההשקעות או מנהל התיקים העובד מול הלקוח.
סעיף 9 לתוספת הראשונה לחוק הייעוץ קובע את התנאים להיותו של יחיד לקוח כשיר, יחיד שמתקיימים לגביו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
(1) השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
(2) הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
(3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, "עסקה" – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
אחת מההשלכות ומההבדלים בהתנהלות יועץ ההשקעות ומנהל תיקים בין לקוח כשיר לבין לקוח שאינם כשירים הוא בחובת גילוי נאות על העניינים המהותיים בנוגע לייעוץ.
סעיפים רבים מחוק הייעוץ אינם חלים בהתקשרות מול לקוח ביניהם 12, 13, 14, 16, 18, 24 ו-25, סעיפים מהותיים לכל הדעות בהתקשרות מול לקוח, לפיכך אל לו ללקוח למהר ולהיכנס תחת הגדרת לקוח כשיר ולוותר על חובות החייבים כלפיו בעלי הרישיון.
הרציונל העומד בבסיס החקיקה הוא שלקוח כשיר מתוחכם ובעל אמצעים פיננסים להגן על עצמו על ידי שכירת יועצים כגון: רואי חשבון, כלכלנים וכו', כפועל יוצא מאלה יכול הוא בעצמו ו/או באמצעות שלוחיו לפקח על פעילותו של יועץ ההשקעות ומנהל התיקים.
עו"ד (כלכלן) עובדיה אביצור, בעלים ומנהל של אביצור משרד עורכי דין, יוצא המערכת הבנקאית, לשעבר יועץ השקעות בכיר, כיהן כקצין ציות חטיבתי כממונה אכיפה מנהלית על חדרי העסקאות של הבנק.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה משמש כמידע כללי בלבד ועל אחריות המשתמש, המידע במאמר זה אינו מתיימר להקיף את הנושא על מורכבותו הרבה, לכן התייעצו עם עו"ד העוסק בתחום.
