שוק יד שנייה של נכסי קניין רוחני

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שוק המסחר בנכסי זכויות קניין רוחני התפתח מאוד בשנים האחרונות. בתוך כך, אנו עדים לזמרים כמו בוב דילן ושאקירה שמוכרים את הזכויות על השירים שלהם וכן לתעשיות גדולות שרוכשות פטנטים כדי להכניס מוצרים חדשניים לשוק. זכויות קניין רוחני כשמן כן הוא, הן זכות קניין אשר מקנות לבעלים שלהן זכות שימוש ייחודית במוצר. זכויות קניין רוחני כוללות בחובן פטנטים, עיצובים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, מוניטין ואף ידע מקצועי (know how). חלקן נרשמות ברשות הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים וחלקן אינן נרשמות, אך לכולן יש ערך ושווי כספי כמו כל נכס קניין אחר.

בעלות על זכות קניין רוחני

כדי להיות בעלים של זכות קניין רוחני אפשר ליצור אותה בעצמנו או לרכוש אותה מאחר. אנו עדים בשנים האחרונות למגמה הולכת וגוברת של רכישת נכסי קניין רוחני יד שנייה. להלן עשר סיבות לרכישת נכסי קניין רוחני יד שנייה. האחת, לפעמים אנשים רוצים “לקנות” רעיון טוב, שלא חשבו עליו בעצמם. השנייה, פעמים רבות יהיה זה זול יותר, פשוט ומהיר יותר לרכוש זכות קניין שכבר הושלמה (ובמקרים מסויימים אף נרשמה ברשות הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר) מאשר לייצר אותה יש מאין. השלישית, היא הוודאות הטמונה בזכות קניין רוחני מוגמרת ורשומה, אשר עברה בהצלחה את הליך הבחינה ברשות הפטנטים ונקבע כי היא מספיק חדשנית ולא מובנת מאליו כדי להקנות מונופול לבעליה. הרביעית, היא סיבה כספית. אמנים רבים אשר מוצאים עצמם במצב שהם אינם מצליחים להתפרנס מהאומנות שלהם, יעדיפו לא פעם למכור את הזכויות ולקבל סכום כסף עכשיו מאשר להיוותר עם הפוטנציאל לקבל תמלוגים בעתיד. מן הצד השני, קיימות תעשיות רבות בארץ ובעולם, אשר מבקשות להעשיר את ההיצע הקיים שלהן וישמחו לרכוש את הזכויות. החמישית, למנוע תחרות.
אף אם החברה הרוכשת את הזכויות לא מעוניינת לבצע כל שימוש באותה זכות קניין רוחני, עצם העובדה שהיא בבעלותה תמנע ממנה להפר זכויות של אחרים במידה ותרצה להציע מוצרים דומים או מוצרים שמתבססים על אותה יצירה או אותו מוצר. השישית, שווי החברה. שווי החברה נגזר לא פעם מהיקף זכויות הקניין הרוחני בהן מחזיקה החברה ועל כן, רכישת זכויות קניין רוחני תגדיל את שווי השוק שלה. השביעית, לקבור את המתחרים כדי לשמור על הערך של המוצר שלה. כך לדוגמא, לפני כ- 20 שנה, חברות ייצור מכוניות רכשו פטנטים הקשורים לרכבים חשמליים כדי שחברות אחרות לא ייצרו מכוניות חשמליות ויתחרו במכוניות מבוססות דלק שהן מייצרות. בהקשר זה, יוער כי פטנט תקף ל-20 שנה, לכן לאחר שהפטנט פג, אותה טכנולוגיה מוגנת פטנט פתוחה לשימוש כלל הציבור. השמינית, פעמים רבות הליך העברת הזכויות הוא פשוט, זול ומהיר, כך לדוגמא כדי להעביר זכויות בפטנט רשום, כל שנדרש הוא לחתום על שטר העברת זכויות ולשלם את האגרה המתאימה לרשות הפטנטים. התשיעית, כדי למכור את הזכות הלאה או לתת רישיון שימוש לצדדים שלישיים. לדוגמא, קיימים יזמים אשר מאתרים חברות סטארט אפ שהתפרקו ונותרו עם זכויות קניין רוחני, רוכשים מהן את זכויות הקניין הרוחני ומציעים אותן למכירה לתעשיות וחברות בינ”ל בתחום הרלוונטי. העשירית, טרולים בארה”ב.
אותן חברות בארה”ב הידועות לשמצה, אשר מאתרות נסיבות של הפרות פטנט, פונות לבעלי הפטנטים כדי לרכוש מהם את הפטנט בזול ולאחר מכן תובעות את מפר הפטנט וזוכות פעמים רבות בפיצויים לא מבוטלים על הפרת הפטנט. פעמים רבות מדובר במצב משתלם לשני הצדדים שכן עלותו של ניהול הליך משפטי לתביעה על הפרת פטנט הינו הליך אורך ויקר ולרוב לחברות קטנות או יזמים בודדים לא יהיו המשאבים הכספיים, הידע והניסיון לנהל הליך מסוג זה.

חסרונות ברכישת נכסי קניין רוחני

כיד להשלים את התמונה, ראוי לציין גם מספר חסרונות הקיימים בנסיבות של רכישת נכסי קניין רוחני יד שנייה.
האחד, מדובר בזכות שיצירתה הושלמה וגמורה, כלומר, אין מקום לשינויים והתאמות.
השני, לעיתים, תקופת המונופולין לזכות הקניין הרוחני צפויה לפקוע בתקופה קצרה יחסית, כך לדוגמא פטנט תקף ל- 20 שנה ממועד הגשת הבקשה לרישומו, רכישת הפטנט לאחר שנים רבות עלולה להותיר את הקונה במצב בו נותר לו זמן מועט מאוד להנות מהמונופולין שהפטנט יקנה לו בשוק.
השלישי, לעיתים, הליך הרכישה עלול להיות מסובך ויקר, כך לדוגמא, במקרים רבות, הרוכש יבצע בדיקת נאותות מקצועית כדי לבחון נושאים שונים כגון היקף המונופול המדויק אשר מקנה אותה זכות קניין רוחני, האם היא רשומה כדין ובאילו מדינות, מועד פקיעת הזכות, האם המוכר הינו הבעלים הרשום וכיוצ”ב.
הרביעי, לעיתים חברות קטנות ובינוניות אשר בבעלותן זכויות קניין רוחני רשומות ברשות הפטנטים, נכנסות להליך פירוק בטרם מכרו או העבירו לאחר את נכסי הקניין הרוחני לאחר, דבר אשר עלול להקשות בצורה משמעותית את הליך רישום הזכויות על שם הקונה.
החמישי, לא קיימת זירת מסחר מוכרת כיום המאפשרת מציאת קניין רוחני לרכישה בקלות ובמהירות, לפיכך, הרוכש צריך להקצות משאבים וכספים לחיפוש ואיתור זכויות קניין רוחני לרכישה.

לסיכום, שוק מסחר בנכסי קניין רוחני יד שנייה הוא שוק שאינו חדש בעולם אך רבים בישראל אינם מכירים אותו או מספיק מודעים אליו כדי להנות מהיתרונות הגלומים בו. נכסי קניין רוחני אינם שונים מכל נכס קניין אחר, ניתן לסחור בהם ולא פעם יש להם שווי כספי לא מבוטל. יוטב לשוק הישראלי בכללותו, אם חברות ותעשיות גדולות בישראל, לכל הפחות ישקלו רכישת זכויות קניין רוחני יד שנייה בטרם הם משקיעות כספים ומשאבים ביצירת זכויות קניין רוחני חדשות יש מאין.

ליאת פרל

עו"ד ליאת גלילי פרל

פרל עורכי דין

מסחרי, קניין רוחני ומקרקעין

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת ו/או האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן