ביטול טיסה בתקופת מלחמה – פסיקה

(מאת: עו"ד ומגשר מאור עשיר)

בתביעה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות על סך 13,954 ₪ כנגד חברת "קווי חופשה" "מארגנת" הטיסות כמשמעות המונח בחוק שירותי תעופה, בשל ביטולי טיסות חברת תעופה זרה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", נקבע כי אין מקום להורות על פיצוי נזיקי לתובעת ובני משפחתה.

הפיצוי שנתבע היה בשל שתי עילות משפטיות:

1. עילה חוזית להשבת עלות ארבעה כרטיסי טיסה על סך  5,594 ₪.

2. עילה נזיקית ודרישה לתשלום פיצוי סטטוטורי בהתאם לחוק שירותי תעופה על סך 8,360 ₪ נוספים.

לאחר הגשת התביעה, קווי חופשה השיבה לתובעת את סכומי הכסף ששולמו עבור כרטיסי הטיסה, ומשכך נותרה דרישת הפיצוי הנזיקי בלבד בהתאם לחוק שירותי תעופה.

התביעה נסובה על העובדה שבאוגוסט 24' רכשו התובעת ומשפחתה כרטיסי טיסה לברצלונה באמצעות חברת "קווי חופשה" (חברת התעופה הזרה היתה: Blue Bird Airways). מועדי הטיסות, נקבעו ליום 8/12/2023 (טיסת הלוך) ו- 13/12/2023 (טיסת חזרה) כשבתווך  פרצה מלחמת "חרבות ברזל".

שבוע קודם הטיסה, ביום 29/11/2023 יצר נציג קווי חופשה קשר עם התובעת ורצה לדעת אם בכוונת התובעת ומשפחתה להגיע לטיסה. התובעת השיבה בחיוב ונציג קווי חופשה השיב כי "כרגע הטיסה יוצאת כמתוכנן".

ביום 1/12/2023 הודיעה קווי חופשה שהטיסה מבוטלת. התובעת ומשפחתה נאלצו לארגן ולרכוש כרטיסי טיסה יקרים יותר לברצלונה דרך "אל על". ובשל כך עתרה בהגשת התביעה להשבת עלות כרטיסי הטיסה ששולמו וכן פיצוי נזיקי כאמור.

קווי חופשה לא הכחישו שהם אכן "מארגני" הטיסה כלשון החוק ואף הודו כי חברת התעופה הזרה אכן ביטלה את הטיסות שהוזמנו על ידי התובעת ומשפחתה. יחד עם זאת, ציינו בקווי חופשה כי  מועדי הטיסה – "היו בשיאה של המלחמה… ימים ארוכים בהם מדינת ישראל היתה תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת ואזעקות נשמעו לאורך כל היום בדרום הארץ ובמרכזה". וכי לאור המצב הביטחוני הטיסות בוטלו כאמור.

קווי חופשה הדגישו שהשיבו לתובעת את עלות ארבעת כרטיסי הטיסה.

ובאשר לפיצוי הנזיקי, טענו שאינם חבים בדבר תוך הסתמכות על סעיף 6(ח)(1) לחוק שירותי תעופה, הקובע כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כאמור בתוספת לחוק, אם מארגן הטיסה הוכיח ש"הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

באשר לעילה חוזית והשבת ארבעת כרטיסי הטיסה – ביהמ"ש הכריע כי למרות שסוגיית פיצוי ההשבה נפתרה (קווי חופשה כאמור השיבו לתובעת את עלות כרטיסי הטיסה) עדיין יש מקום להרחיב ולהתייחס לחובת ההשבה החוזית בגין נסיבות המלחמה.

ביהמ"ש קבע כי כאשר בוטלו כרטיסי הטיסה, קמה לתובעת הזכות להשבת סכומי הכסף ששילמה, זאת גם אם קווי חופשה היו מצליחים להוכיח סיכול עסקה בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970: הקובע כי "היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".

ביהמ"ש הדגיש כי נקודת הזמן בה בודקים את התנהלות הצד "המפר" (במקרה זה "קווי חופשה" שביטלה את החוזה)  היא "בעת כריתת החוזה".

ביהמ"ש אף הוסיף וציין שטענת "סיכול חוזה" אינה מתקבלת בקלות ע"י בית המשפט שנוקט ביד קמוצה בכל הקשור לקבלת טענות מסוג זה, והוסיף והפנה לאמור בסעיף  18(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) לפיו: "במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו".

התובעת כאמור עתרה לפיצוי עבורה ועבור בני משפחתה שכלל לא הגישו תביעה בהתאם לסעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה הקובע פיצוי כספי במקרה של ביטול טיסה.

ביהמ"ש דחה את דרישת הפיצוי והפנה לסעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה הקובע כך: "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג) נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות."

ביהמ"ש הוסיף והרחיב כי נקודת הזמן בה בודקים את התנהלות הצד ה"מפר" (קווי חופשה) אינה בשלב כריתת החוזה עם התובעת ובני משפחתה, אלא מועד פעולות הנתבעת בעת ביטול הטיסה. והשאלה שיש לשאול היא לו קווי חופשה היתה עושה כל שלאל ידה לסייע לתובעת ובני משפחתה, האם היתה מצליחה למנוע את ביטול הטיסה על ידי חברת התעופה הזרה. ביהמ"ש השיב לכך בשלילה והפנה למלחמה שהחלה ב7.10.23 ועודנה מתרחשת בימים אלה, וכי אין מדובר בנסיבות רגילות, אלא בכאלה שהביאו חברות תעופה זרות לבטל, מפעם לפעם, את טיסותיהן לישראל וממנה.

לסיכום – פסק הדין הנ"ל מלמד כי ביטול בימי מלחמה, עם כל עוגמת הנפש הרבה הנלווית אליו, אינו מזכה ב"פיצוי אוטומטי" ועם כל ההבנה לתחושות הקשות הנלוות לביטולים אלו, אין מקום לפסיקת הוצאות בגין הרכיב הנזיקי.