בקשת פטנט ארעית – בקרוב בישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אלפי ישראלים מגישים מדי שנה בקשת פטנט ארעית בארה”ב (המוכרת בשם Provisional) ונהנים מהיתרונות הרבים המגולמים בבקשה ראשונית מסוג זה. רשות הפטנטים בישראל הודיעה לאחרונה כי היא שוקלת לקדם שינוי חקיקה בחוק הפטנטים אשר יאפשר לישראלים להגיש את אותה בקשה ראשונית וארעית גם בישראל. בקשת פטנט ארעית אכן מקנה הטבות רבות למבקש הפטנט אך טומנת בחובה גם סכנות אשר כדאי להכיר.

מהי בעצם בקשת פטנט ארעית בארה”ב (Provisional)?

בקשת פטנט ארעית בארה”ב היא בקשת פטנט ראשונית המוגשת אך ורק לשם “תפיסת תאריך דין הקדימה”, כלומר על מנת שבעל הפטנט יהיה רשאי לחשוף ולפרסם את האמצאה שלו מבלי שהדבר ימנע ממנו את רישום הפטנט בעתיד. התנאים המרכזיים לרישום פטנט הינם חדשנות (האמצאה חייבת להיות חדשה בכל העולם) והתקדמות אמצאתית (האמצאה חייבת להיות כזו אשר איננה מובנת מאליו לבעל מקצוע סביר בתחום הרלוונטי), על כן, למעשה, בעל הפטנט יכול לחשוף את האמצאה שלו ברחבי העולם ללא חשש רק לאחר הגשת בקשת פטנט. הבקשה איננה נבחנת ואיננה מתפרסמת ומתבטלת באופן אוטומטי לאחר 12 חודשים אלא אם כן מוגשת בקשת המשך המתבססת עליה (תובעת ממנה דין קדימה). ככל ומוגשת בקשת המשך, בקשה ארעית זו מהווה למעשה הבסיס למונופול המבוקש בבקשות הפטנט אשר מוגשות על בסיס הבקשה הארעית ועל כן, אין לזלזל בתוכנה.

היתרונות בבקשת פטנט

היתרונות בבקשת פטנט ארעית בארה”ב רבים. ראשית, סכום האגרה נמוך משמעותית מסכום האגרה בעבור הגשת בקשת פטנט “רגילה”. נכון לכתיבת שורות אלו, האגרה עומדת על 70-280 דולר בלבד (הסכום המדויק תלוי בפרמטרים הקשורים לבקשה עצמה ולזהות בעל הפטנט). שנית, אין כללים נוקשים באשר לפורמט בקשת הפטנט וניתן למעשה להגיש כל תוכן שהוא, שכן תוכן בקשת הפטנט איננו נבחן בשלב ראשוני זה, כך לדוג’ ניתן אף להגיש מלל בשפה העברית או איורים שאינם עומדים בסטנדרט הבינ”ל. שלישית, במקרים רבים עצם הגשת בקשת פטנט דווקא בארה”ב טומן בחובו יתרון שיווקי. מבלי להיכנס לשיקולים עסקיים השמורים לבעל הפטנט או יועציו העסקיים, במקרים רבים יש ערך לכך שיש לבעל הפטנט “בקשת פטנט ברישום בארה”ב” ולא בישראל. רביעית, פטנט תקף ל- 20 שנה ממועד הגשת בקשת הפטנט אך בקשת פטנט ארעית איננה נכללת בספירה כאמור ולכן בעל הפטנט זוכה למעשה ל- 21 שנים של מונופול. חמישית, בקשת הפטנט איננה מתפרסמת ברשת האינטרנט, כך שצדדים שלישיים לא נחשפים לבקשת הפטנט ותוכנה, היחידים שייחשפו לתוכן בקשת הפטנט הינם מי שבעל הפטנט יחליט לחשוף את הפטנט בפניהם. סודיות זה מהווה לא פעם יתרון מסחרי לבעל הפטנט.

ומהן החסרונות ?

מבלי לגרוע מכל היתרונות שצוינו לעיל, חשוב להכיר את הסכנות הטמונות בבקשת פטנט ארעית בארה”ב. ראשית, הסכנה המשמעותית ביותר בהגשת בקשת פטנט מסוג זה הינה דעה שגויה ומוטעית של יזמים רבים לפיה אין צורך להשקיע בתוכן בקשת פטנט ולשלם לעורך פטנט שיערוך את בקשת הפטנט באופן מקצועי, שכן זו איננה נבחנת על ידי בוחן הפטנטים. במכלול כלל עלויות הגשת בקשת הפטנט, עלות עריכת בקשת הפטנט על ידי עורך דין או עורך פטנטים הינה ללא ספק העלות הגבוהה ביותר ולרוב תעמוד על כמה עשרות אלפי שקלים, לכן קיימת לעתים דעה שגויה לפיה אם מגישים בקשת פטנט ארעית אין צורך בכתיבה מלאה ומקצועית של בקשת הפטנט. 

הגשת בקשת פטנט ארעית

כאמור, בקשות הפטנט העתידיות יוגשו על בסיס בקשת הפטנט הארעית ותוכנה, לכן יזמים אשר מנסים לחסוך כסף בשלב ראשוני עלולים לאבד את המונופול המיוחל בהמשך הליך הרישום כשהפטנט נבחן במדינות השונות.
שנית, לרוב עלות האגרה בגין הגשת בקשת פטנט הינה זניחה ביחס לעלות עריכת בקשת הפטנט. לכן, מומלץ כי גובה האגרה לא יהווה שיקול מרכזי בהחלטה על סוג בקשת הפטנט שתוגש. עריכת בקשת הפטנט  היא העלות המרכזית בשלב ראשוני של הגשת בקשת פטנט וזו חשוב שתעשה בצורה מיטבית ומקצועית.
שלישית, העובדה כי בקשת הפטנט הארעית איננה נבחנת מהווה גם חיסרון מסוים, שכן הליך בחינת בקשת הפטנט על ידי רשות הפטנטים נדחה למעשה בשנה. היות ובקשת הפטנט הארעית איננה נבחנת, בפועל מועד תחילת הליך הבחינה נדחה בשנה והמשמעות היא דחיית קבלת הוודאות לגבי סיכויי הרישום של הפטנט והמונופול המיוחל.
רביעית, הגשת בקשת פטנט ארעית למעשה טומן בחובו כפל עלויות. היות ומדובר בבקשת פטנט “ארעית”, הרי שבתוך שנה יש להגיש את בקשת הפטנט “הרגילה” ולשלם את האגרה המתאימה, כך שמדובר בכפל עלויות. עם זאת, היות וגובה האגרה עבור הגשת בקשת פטנט ארעית נמוך יחסית, במקרים רבים, כפל העלויות איננו מהווה שיקול מרכזי בהחלטה על סוג בקשת הפטנט שתוגש.
חמישית, בקשת פטנט ארעית מתבטלת אוטומטית במידה ולא מוגשת בגינה בקשת המשך. המשמעות היא כי במקרים בהם בעל הפטנט ישכח להגיש בקשת המשך, לא יהיה לו די תקציב להגשת בקשת המשך או שהוא לא יגיש בקשת המשך מכל סיבה אחרת, הוא יאבד למעשה את כל הזכויות בבקשת הפטנט הארעית וככל שהאמצאה שלו פורסמה, הוא אף ייאבד את הזכות לרשום פטנט בגין אותה אמצאה בשל היעדר חדשנות באמצאה.
שישית, הגשת בקשה ארעית לפטנט בארה”ב שוללת למעשה את האפשרות לעשות שימוש בהליך בחינה על אתר בישראל בעילת בקשת פטנט ראשונה (first filing). זמן ההמתנה לבחינת בקשת פטנט אורך לרוב מספר שנים, אך רשות הפטנטים בישראל מאפשרת בחינה של בקשת פטנט בתוך 3 חודשים בלבד בהליך המכונה “בחינה על אתר” ואחת העילות להליך בחינה מזורז זה הינה שבקשת פטנט הראשונה המוגשת בגין האמצאה תוגש בישראל. במידה ורשות הפטנטים אכן תקדם חקיקה בחוק הפטנטים אשר יאפשר הגשת בקשה ארעית גם בישראל, ייתכן ושיקול זה לא יהווה עוד שיקול או מחסום להגשת בקשה ארעית.

לסיכום, בקשת פטנט ארעית בארה”ב מהווה אלטרנטיבה טובה לשלב הראשון של הליך רישום פטנט, אך כמו בכל דבר בחיים, היא איננה מתאימה כל אחד ולכל מצב. פטנט הינו כלי מסחרי אשר תפקידו לשרת את המטרה העסקית של היזם, לכן, בניית אסטרטגיה ראשונית בתחילת הדרך ובחינת סוגי בקשות הפטנט השונים, הינה שלב משמעותי וחשוב מאין כמותו להצלחת המיזם.

ליאת פרל

עו"ד ליאת גלילי פרל

פרל עורכי דין

מסחרי, קניין רוחני ומקרקעין

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת ו/או האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן