ביטול צו ירושה כתוצאה ממירמה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

האם בית המשפט יבטל צו ירושה שניתן כתוצאה ממרמה?

אבי, שם בדוי, בן 32 תושב הצפון נולד לאם יהודייה ואב ערבי בתחילת שנות השמונים. שני הוריו של אבי נרשמו כהוריו במשרד הפנים. ההורים חיו יחד תקופה קצרה מאוד שלאחריה הלך לעולמו אביו של אבי כתוצאה מתאונת דרכים. דודיו של אבי, האחים של אביו המנוח, עתרו בתחילת שנות התשעים לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה לצו ירושה אחר אחיהם המנוח והצהירו במרמה כי לאחיהם המנוח לא היו ילדים ולכן הם הזכאים לרשת אותו. לאחר שהיועץ המשפטי לא הביע התנגדות למתן הצו, ניתן צו ירושה לפיו דודו של אבי הוא היורש. באותם שנים, אבי שהיה קטין לא היה מודע כלל למתרחש ולא יכול היה לדעת דבר על הליכים שהתנהלו. אבי גדל במשפחות אומנות ובילה חלק ניכר מחייו כבוגר בין כותלי בית הסוהר. בשנתיים האחרונות החל אבי לשקם את חייו וערך בירור מקיף בדבר עזבונו של אביו. אבי שכר את שירותיו של עו”ד נרקיס לביא, המתמחה בענייני משפחה, צוואות וירושות לייצגו בבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את צו הירושה שניתן בשנות התשעים כך שאבי יוכרז כיורשו היחיד של אביו המנוח בהתאם לחוק הירושה.
הכלל הוא כי כאשר ניתן צו ירושה, מדובר בצו מכריע המסיים את התיק מהטעם של עיקרון סופיות הדיון, וודאות הדין ויציבות הדין. מתן התוקף לצו הירושה מקנה לצו תוקף משפטי מחייב ודינו של הצו כדין פסק דין. עם זאת, חוק הירושה קובע חריג לעניין זה אשר מאפשר בתנאים מסוימים לפתוח את צו הירושה. סעיף 72 לחוק הירושה התשכ”ה-1965 עוסק בתנאים לתיקון או ביטול צו ירושה וצו קיום צוואה.
סעיף 72 מקנה לבית המשפט ולרשם לענייני ירושה סמכות לבטל צו קיום צוואה או צו ירושה, לגבי צווים אשר ניתנו על ידם, ככל שבעל עניין מגיש בקשה לביטול או לתיקון הצו. ואולם, כיוון שבביטול פסק דין עסקינן, נדרשת זהירות רבה וביטול או תיקון של צו קיום צוואה או צו ירושה ייעשה על סמך עובדות או טענות אשר לא היו בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט במועד מתן הצו. כאשר הרשם לענייני ירושה סבור כי המבקש את התיקון או הביטול לא טען טענה או הציג עובדה רלבנטית, והיה בידו לעשות כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, הרשם נעדר סמכות והבקשה תועבר לבית המשפט . משמע שהמחוקק נתן לבית המשפט סמכות לסטות מעיקרון סופיות הדיון בעניין תיקון או ביטול צו ירושה וצו קיום צוואה. חרף האמור לעיל, כבר נפסק כי בית המשפט יבחן היטב את הנסיבות בטרם ייעתר לבקשה מסוג זה.
לשון החוק, למעשה, מקפלת בתוכה את תמציתם של המבחנים אותם נדרש בית המשפט לבחון בסוגיות מסוג זה. מדובר במבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי אשר עוסק, למעשה, בפוטנציאל הפעולות הסביר אשר היה מצופה ממבקש התיקון או הביטול לנקוט בהם.

בתמצית, נדרש מבית המשפט לבחון שתי החלופות:
א. האם מבקש הצו היה יכול להביא את הטענה או העובדה לפני מתן הצו? האם הדבר היה ביכולתו של מבקש הביטול/התיקון – המבחן הוא אובייקטיבי.

ב. האם מבקש הצו היה יכול להגיש את הבקשה בסמוך למתן הצו והאם הוא עשה זאת בהזדמנות הראשונה? – המבחן סובייקטיבי.

בסוגיה של ביטול פסק דין חלוט בשל טענה מרמה, “מתנגשים” לכאורה שני ערכים – האחד, הגעה לחקר האמת ולפסוק על פי האמת ומניעת טעויות והשני, מעשה בית דין וסופיות הדיון.
ולכן, בבואו של בית המשפט לפסוק עליו לשקול היטב את כפות המאזניים, מחד יש לבחון את הצורך של מערכת המשפט להגיע לחקר האמת ולתקן טעויות שעשתה, שהרי אין מעוול נמצא נשכר בעוולתו, מאידך קיים עקרון סופיות הדיון המגלם בתוכו את צרכיה של מערכת המשפט, האינטרס הציבורי ואינטרס ההסתמכות.

עו”ד נרקיס לביא: בשיטות משפט רבות נתקבל העיקרון הרחב שעיקרו “המרמה מבטלת את הכול”. עיקרון זה תופס גם בפסקי דין שהושגו במרמה, ובית המשפט יתבקש להחיל עקרון זה בבקשה לביטול צו הירושה במקרה של אבי.

נרקיס לביא

עו"ד נרקיס לביא

משרד עורכי דין נרקיס לביא

משפחה, ירושות וצוואות

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת ו/או האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן